A PHP Error was encountered

Severity: Notice

Message: Undefined variable: top_slider_image_num

Filename: views/top_slider_view.php

Line Number: 4

A PHP Error was encountered

Severity: Notice

Message: Undefined variable: top_slider_image_num

Filename: views/top_slider_view.php

Line Number: 4

A PHP Error was encountered

Severity: Notice

Message: Undefined variable: top_slider_image_num

Filename: views/top_slider_view.php

Line Number: 4

A PHP Error was encountered

Severity: Notice

Message: Undefined variable: top_slider_image_num

Filename: views/top_slider_view.php

Line Number: 4

A PHP Error was encountered

Severity: Notice

Message: Undefined variable: top_slider_image_num

Filename: views/top_slider_view.php

Line Number: 4

A PHP Error was encountered

Severity: Notice

Message: Undefined variable: top_slider_image_num

Filename: views/top_slider_view.php

Line Number: 4

A PHP Error was encountered

Severity: Notice

Message: Undefined variable: top_slider_image_num

Filename: views/top_slider_view.php

Line Number: 4

A PHP Error was encountered

Severity: Notice

Message: Undefined variable: top_slider_image_num

Filename: views/top_slider_view.php

Line Number: 4

A PHP Error was encountered

Severity: Notice

Message: Undefined variable: top_slider_image_num

Filename: views/top_slider_view.php

Line Number: 4

A PHP Error was encountered

Severity: Notice

Message: Undefined variable: top_slider_image_num

Filename: views/top_slider_view.php

Line Number: 4

חוויות האחאות לילד עם מוגבלות שכלית התפתחותית במשפחות עולים מברית המועצות לשעבר   מק"ט 890-244-2020| בהנחיית: דר' כרמית נועה שפיגלמן  

עבודת גמר זו לתואר שני (תזה) נערכה בסיוע מלגה מקרן שלם.
המחקר הנוכחי התבקש לחקור את חוויות האחאות לילד עם מוגבלות שכלית התפתחותית (מש"ה) בקרב משפחות עולים מברית המועצות לשעבר. מטרת המחקר הייתה כאמור לבחון את חוויית האחאות לילד עם מש"ה וכיצד החיים לצד האח או האחות עם מש"ה השליכה על מהלך חייהם מנקודת מבט רטרוספקטיבית, ולשם כך נבחרה הפרדיגמה האיכותנית. במסגרת המחקר רואיינו עשרה אחים ואחיות לאדם עם מש"ה, שהם או בני משפחתם עלו מברה"מ לשעבר. להלן ממצאי המחקר העיקריים: התמודדות משפחתית עם ילד עם מש"ה, תפיסת תפקיד האח במשפחה – "זנב גדול", יחסי אחים במשפחה – "אני לא יכול להסביר לו שזה מעצבן אותי", השלכות של להיות אח של ילד עם מש"ה, ומבט לעתיד.

 

לפריט המלא לחץ כאן
לתקציר המחקר לחץ כאן
למגבלות המחקר והמלצות למחקרי המשך לחץ כאן

 



The experience of siblings to individuals with intellectual and developmental disabilities in immigrant families from the former Union of Soviet Socialist Republics   Catalog # 890-244-2020| Supervised by: PhD. Carmit-Noa Shpigelman  

This work was supported by a grant from Shalem Fund
This study investigates the experience of siblings to individuals with intellectual and developmental disabilities (IDD) in immigrant families from the former Union of Soviet Socialist Republics (USSR). A qualitative paradigm was used, in this study, by interviewing ten individuals, who are siblings to a brother or sister with IDD. A qualitative content analysis of the interviews transcripts revealed five main themes. Families dealing with a child with IDD, the sibling role perception to an individual with IDD in the family, Siblings relationship, Implications of being a sibling to a child with IDD and Thinking ahead and looking into to the future

For the Full text in Hebrew press here
For the English Abstract
press here


Key words
People with intellectual developmental disabilities
Siblings relationship
Immigrant Families
Former Union of Soviet Socialist Republics, USSR.
Shalem Fund study

 



תרומתה של תכנית התערבות המבוססת על "מעגל ההפנמה" להתמודדות עם אלימות מילולית ולשיפור איכות חייהם של אנשים עם מוגבלות שכלית התפתחותית המתגוררים במסגרות דיור חוץ ביתיות   מק"ט 890-67-2018 | מחברים נוספים : רן נוימן  

מחקר זה נעשה בסיוע קרן שלם.
אלימות מילולית מדווחת על ידי אנשים עם מש"ה כנחוות בתדירות גבוהה ומגורמים שונים (רייטר, קרני –וייזר, 2015). המחקר הנוכחי עוסק באלימות מילולית ואיכות חיים בקרב אנשים עם מש"ה. מתוך 99 משתתפי המחקר, 64 השתתפו בתכנית התערבות המבוססת על "מעגל ההפנמה" (Reiter, 2008), שמטרתה לסייע להם בהתמודדות עם האלימות המילולית המופנית כלפיהם דרך שיפור התקשורת הבין אישית, ולשפר את איכות חייהם. ממצאי המחקר מעלים כי התכנית נמצאה יעילה להשגת מטרות המחקר. מבחינה תיאורטית, הממצאים מרחיבים את הידע המצומצם שקיים בנוגע לאלימות מילולית. מבחינה יישומית, יומלץ על הכשרת נותני השירותים לשלב תכניות התערבות להתמודדות עם אלימות מילולית.

לפריט המלא לחץ כאן
לתקציר המחקר לחץ כאן
להמלצות למחקרי המשך לחץ כאן
לתקציר המנהלים לחץ כאן
 

מילות מפתח : מוגבלות שכלית התפתחותית, אלימות מילולית, "מעגל ההפנמה", דיור חוץ ביתי.

 



הנחיות להגשת הצעות לקול קורא לתוכניות ייחודיות חדשות וחדשניות בתחום המוגבלות השכלית התפתחותית במוסדות אקדמיים, שנה"ל תשפ"ב 2021-2022    

 להורדת מסמך ההנחיות



קול קורא להגשת הצעות לתוכניות / קורסים ייחודיים בנושא מוגבלות שכלית התפתחותית במוסדות אקדמיים לשנה"ל תשפ"ב 2021-2022    

קרן שלם, הקרן לפיתוח שירותים לאנשים עם מוגבלות שכלית התפתחותית (מש"ה) ברשויות המקומיות, שואפת ופועלת לשיפור מתמיד באיכות חייהם של אנשים עם מש"ה, ומקדמת את המודעות לאוכלוסייה זו בקרב כלל החברה בישראל.
אופייה והתנהלותה העתידית של החברה בישראל תלויים בדור העתיד של אנשי המקצוע בתחומי האקדמיה השונים, אשר יקדמו את ההיכרות והחשיפה לאנשים עם מוגבלויות שונות, ביניהן מש"ה, ובכלל זה לימוד אורח חייהם, כישרונותיהם ויכולותיהם בכל תחומי החיים.

ועדת פיתוח מקצועי של קרן שלם מזמינה בזאת מוסדות אקדמיים להגיש הצעות לתמיכת הקרן
בתוכניות / קורסים ייחודיים חדשים וחדשניים, אשר יחשפו את הלומדים באקדמיה לתחום המוגבלות השכלית התפתחותית (האדם ומשפחתו) במגוון הפקולטות והמחלקות השונות.


את ההצעות יש להגיש עד לתאריך – 15/02/2021 באמצעות המייל לכתובת
timna@kshalem.org.il בהתאם להנחיות המפורסמות באתר קרן שלם בקישור המצורף.

לשאלות ניתן לפנות באמצעות הדוא"ל לתמנע גבאי מרקביץ : timna@kshalem.org.il

 

להורדת הקול הקורא 
 

 



מילון מונחים ומושגים בתחום בריאות האשה בשפות : ערבית, אמהרית ורוסית    

במסגרת מיזם התאמת לומדת לילך לחברות : הערבית, רוסית ואתיופית נכתב מילון מושגים ומונחים בתחום בריאות האשה שתורגמו לשפות אלו.
 
להורדת המילון
 
 
 



מדד ההכללה ה- 6 של אקים לשנת 2020 של אנשים עם מוגבלות שכלית בחברה הישראלית   מחברים נוספים : קרן דרור, עירית גזית, נועה בן-שאול  

בשנת 2013 יזמה אקים ישראל, את מדד ההכללה של אנשים עם מוגבלות שכלית במטרה לבחון את מידת הכללתם של האנשים בחברה הישראלית. השנה, נוכח מגפת הקורונה שפרצה בעולם כולו ובארץ, ביקשנו להתמקד באמצעות מדד זה בהשפעות המגיפה על אנשים עם מוגבלות שכלית מנקודת מבטם, ומנקודת המבט של בני שפחותיהם ושל אנשי הצוות התומכים בהם בדיור. לצורך שמיעת קולם של אנשים עם מוגבלות שכלית ערכנו 9 קבוצות מיקוד שבהן השתתפו 58 אנשים בוגרים עם מוגבלות שכלית, 16 מתגוררים בבית המשפחה ו-42 בדיור תומך של אקים בקהילה. קבוצות המיקוד התקיימו בערים פרדיס, תל אביב, בת ים, רחובות, אשקלון, ואשדוד. בנוסף, הופץ סקר מקוון לבני משפחה והצוות התומך באנשים במערך הדיור. יש לזכור, כי המשפחות נדרשו להתמודד עם מציאות לא פשוטה. משפחות שגרות עם בן המשפחה עם המוגבלות נאלצו להתמודד עם מצב בו מסגרות החינוך, התעסוקה והפנאי של בן המשפחה היו סגורות תקופה ארוכה, והם היו צריכים לספק לו תמיכה 24/7.

ממצאי המדד מלמדים כי עם פרוץ משבר מגפת הקורונה, התמיכה באנשים עם מוגבלות שכלית התאפיינה על ידי כולנו בגישה
סמכותית תוך הטלת מגבלות חמורות ופגיעה בחירויות הפרט אפילו יותר מהפגיעה שחווה הציבור הרחב. בפרוץ המגיפה ידענו מעט מאוד אודות הנגיף ובהתאם לכך אנשים עם מוגבלויות שויכו כולם באופן גורף ואחיד ל"קבוצת סיכון גבוה", אשר יש להגן עליהם מפני הנגיף, מבלי להתייחס למאפיינים של גיל, מאפיינים רפואיים אישיים וכו. בתחילה טרם נודעו מאפייני הסיכון הגבוה הספציפיים (כדוגמת 30 BMI ומעלה, לחץ דם גבוה, מערכת חיסונית מוחלשת, סכרת, אסטמה). מסגרות הדיור התומך נסגרו בפני ביקורים (של בני משפחה, אפוטרופוסים, גורמי פיקוח וכו'), וכן נאסרה יציאתם של האנשים לביקורים ולחופשות בבית המשפחה. במהלך הסגר השני היחס והגישה כלפי האנשים עם מוגבלות השתנו לחלוטין. ההבנה כי בריאותם הנפשית הינה קריטית והשפעת הקשרים האישיים האנושים על בריאות זו חלחלה לעומק. אנשים שגרו במסגרות דיור יכלו לצאת לבקר את משפחותיהם בחגי תשרי ללא התניה ליציאה למשך שבועיים, מסגרות התעסוקה והפנאי כולן היו פתוחות.

קרדיטים נוספים : משרד הרווחה והשירותים החברתיים, מנהל המוגבלויות, דגנית הירש, רחיב דיאב, עינת קורן, מיכל דיין ומורן יונה וכל האנשים, הצוותים ובני המשפחה.

מילות מפתח : מוגבלות שכלית, קורונה, מגבלות, קושי, מוגנות, חירות


להורדת תקציר מנהלים

להורדת המאמר המלא

 

 

 

 



'ההכרח לא יגונה ולא ישובח': המשמעות שמעניקים עובדים סוציאליים למינוי אפוטרופס עבור אנשים עם מוגבלויות   מחברים נוספים : שירלי ורנר  

 Necessity is Neither Condemned nor Praised’: Social Workers’ Meanings of Guardianship for Disabled People'
 
לאורך ההיסטוריה המודרנית, אנשים עם מוגבלויות, בעיקר שכלית ונפשית, היו תחת מינוי אפוטרופוס. לאור הביקורות כלפי פרקטיקה זו, בשנת 2016 ערכה מדינת ישראל רפורמה בחוק הכשרות המשפטית והאפוטרופסות. במסגרת רפורמה זו, הוחלט על צמצום השימוש באפוטרופסות ועל קידום חלופות מגבילות פחות, בראשן תמיכה בקבלת החלטות (supported decision making). יישום מוצלח של הרפורמה טמון באנשי המקצוע האמונים על החוק, בהם העובדים והעובדות הסוציאליים אשר להם תפקיד מרכזי בתהליכי המינוי של אפוטרופסות ותמיכה בקבלת החלטות. במחקר זה, המבוסס על ראיונות חצי-מובנים עם 27 עובדים ועובדות סוציאליים, בחנו את המשמעות שמעניקים עובדים אלו לפרקטיקות אלו של אפוטרופסות ותמיכה בקבלת החלטות.  ממצאי המחקר מראים לנו כי על אף שעובדים אלו תפסו את האפוטרופסות כפרקטיקה בעלת חסרונות רבים, בהם פגיעה באוטונומיה של האדם, הרי שרובם המוחץ חשב כי השימוש בה הכרחי.  מן הראיונות עולים שלושה נימוקים מרכזיים לשימוש באפוטרופסות:  א. מניעת סיכונים ב. קידום איכות חיים ג. צרכיהם של צדדים שלישיים (כגון בנקים ומסגרות רווחה). במסגרת הדיון אנו דנים בנימוקים אלו ומנסים לחשוב עליהם מחדש. כך למשל, אנו מדגישים כי על אף שמניעת סיכון זה ערך מקצועי חשוב, יש סימן שאלה גדול האם אפוטרופסות היא כלי אפקטיבי למימושו. יתר על כן, אנו מצביעים על המושג של dignity of risk המתייחס לצורך של כולנו להתנסות בחוויות חיים שונות, כולל גם בסיכונים השונים הכרוכים בכך.  את המאמר אנו מסיימים עם מספר המלצות פרקטיות, בעיקר הכשרת העובדים הסוציאליים בכל הנושא של אפוטרופסות ותמיכה בקבלת החלטות. הכשרה שכזו צריכה להתייחס למושגים מרכזיים, כמו סיכון ואוטונומיה, לנהל דיאלוג עם החששות שמבטאים העובדים הסוציאליים, וכן להציע נקודת מבט הרואה בחלופה של תמיכה בקבלת החלטות פתרון אפקטיבי לחששות אלו.  בימים אלו, משרד העבודה, הרווחה והשירותים החברתיים וכן משרד המשפטים, עוסקים בפיתוח התחום, ובין השאר עוסקים בהכשרות אנשי המקצוע הרלוונטיים, בהם העובדים הסוציאליים. התקווה היא כי הכשרות אלו, והפיתוחים האחרים, יאפשר אכן להוביל אותנו לעידן חדש בתחום הכשרות המשפטית והאוטונומיה של אנשים עם מוגבלות.
המחקר מומן על ידי הקרן הלאומית למדע
המאמר פורסם בכתב העת :  The British Journal of Social Work
לתקציר המאמר באתר כתב העת 
מילות מפתח :
אפוטרופסות, תמיכה בקבלת החלטות, אמנת האו"ם, עבודה סוציאלית



יש לכם שכן עם מוגבלות? אז מה?! תתנהגו רגיל :-)    

צפו בסרטון שמציג בהומור את אופי המפגש בין שכנה לבין השכן החדש שלה שהינו אדם עם מוגבלות.
הסרטון הופק באדיבות אלווין ישראל ע"י "שיווק דפוק".
 
  



הדלקת נרות חוצת גבולות!    

יוזמה מיוחדת של דן אורין, שגריר ישראל במקדוניה בשיתוף אנשים עם מוגבלויות מרחבי הארץ, שלנו, קרן שלם, היתה הזכות והאפשרות ליצור את החיבורים.

הדלקת נר חנוכה משותף לרשויות ולאנשים עם מוגבלויות מישראל יחד עם מנהיגי מקדוניה לציון זכר קהילת יהודי מקדוניה שרובם נספו בשואה.

במענה לפניית מינהל קשרי חוץ של מש"מ שקידם את יוזמת השגריר הדליקו נר שמיני :

אלי דוקורסקי, יו"ר קרן שלם, ראש עיריית ק. ביאליק וילדי מעון היום השיקומי "אלווין " בעיר.

מקהלות "מעבר לקול" בניצוחו של אורי שחר, בזום משותף של החברים מכפר סבא, עכו ואשדוד.

אייל שמואלי, ראש מועצת כפר ורדים ודיירי הבית בכפר ורדים בהפעלת עמותת כוכב הצפון. במסגרת האירוע נערכה גם הדגמה של יצירת חנוכיות על ידי מקבלי השירות במרכז התעסוקה הייחודי, מארג, בכפר ורדים.

 

 

צפו בסרטון שצולם בבית בכפר ורדים