"כל הלומד מדעים ואינו משמשם לתועלת אחרים – דומה לאדם החורש ואנו זורע" (סעדי)

קרן שלם תומכת בעבודות מחקר שנועדו לקדם ולשפר את איכות הטיפול והחינוך שמקבלים ילדים ובוגרים עם מוגבלות שכלית התפתחותית, זאת כדי לאפשר להם להגיע לאיכות חיים מיטבית.

קרן שלם סייעה עד היום לעשרות מחקרים בתחום המוגבלות השכלית ההתפתחותית שתרמו מדעית ויישומית לקידום ופיתוח השירותים והטיפול בתחום זה.

חוקרים המעוניינים להגיש הצעות מחקר מוזמנים להיכנס לעמוד מענקי מחקר.

בנוסף, הקרן אספה ויצרה מאגר של כל כלי המחקר שנעשה בהם שימוש באמצעות מחקרים אלה.

בעמוד זה של האתר מוצגים כל המחקרים ועבודות הגמר שנעשו בתמיכת הקרן.

** בכל פריט מידע בו מצויין המונח - פיגור שכלי הכוונה היא למוגבלות שכלית  התפתחותית (המונח שונה בשנת 2012)

 

שרון גנות, מנהלת תחום ניהול ידע | sganot@kshalem.org.il

ממצאי סקירת מידע בנושא מודלים להנגשת שירותים מוניציפליים לאנשים עם מש"ה   מק"ט 255| ד"ר עדי לוי ורד וגב' נגה חן  

מחקר הערכה זה נעשה ע"י מכלול- יח' הערכה ומחקר של קרן שלם.
מטרת הסקירה במסמך הבא הייתה לאסוף מידע ממדינות שונות בעולם על מודלים קיימים להנגשה קוגניטיבית של שירותים מוניציפליים עבור אנשים עם מש"ה. הסקירה נעשתה על ידי חיפוש אינטרנטי והתמקדה במדינות המובילות בעולם בתחום זה: ניו יורק (ארה"ב), שוודיה ואנגליה.
הסקירה מעלה מונחים מרכזיים ואת מדיניות ההנגשה הרווחת במדינות אלו. כמו כן, מובאות דוגמאות ומודלים להנגשה אשר עלו בסקירה כגון הנגשת מסמכים, אתרי אינטרנט ואפליקציות של גופים ציבוריים, הנגשת התחבורה הציבורית, מערכת המשפט ושירותי הבריאות. כל אלו עבור מטרת העל של הרחבת עצמאותם של אנשים עם מוגבלות במרחב הציבורי.

 

לקריאת דו"ח ממצאי הסקירה לחץ כאן

 



הערכת תרומתם של קורסים באקדמיה המשלבים את תחום המש"ה (נלמדו בשנה"ל תשע"ט)   מק"ט 234| ד"ר עדי לוי ורד וגב' נגה חן  

מחקר הערכה זה נעשה ע"י מכלול- יח' הערכה ומחקר של קרן שלם.
בדו"ח הממצאים הבא, מובאים ומוצגים ממצאי הערכת שביעות הרצון ובחינת השינוי בעמדות כלפי אנשים עם מוגבלות שכלית התפתחותית בקרב סטודנטים לאחר השתתפותם בקורסים בתחום המוגבלות השכלית התפתחותית בשנה"ל תשע"ט במסגרות אקדמיות שונות.
ניתוח ממצאי שאלוני המשוב העלה ממצאים חיוביים. נראה כי מרבית הסטודנטים מוצאים חשיבות רבה מאוד בלמידת קורסים בנושא זה וכן כי השתתפות בקורסים התחום המש"ה עורר בהם עניין במידה רבה להמשיך ללמוד או לעסוק בתחום המש"ה. כמו כן, כמחצית מהמשיבים, הביעו שביעות רצון רבה מהקורסים בהם לקחו חלק. במקביל, רוב המשיבים דיווחו כי עמדותיהם כלפי מש"ה השתנו בעקבות השתתפותם בקורס וכן כי הקורס הגביר את הרצון ותחושת המסוגלות לעבוד עם אוכלוסייה זו.
 

לקריאת דו"ח הממצאים המלא של המחקר לחץ כאן

לצפייה במצגת סיכום הממצאים לחץ כאן

 



ממצאי סקירה מידענית בנושא אתיקה במחקר באנשים עם מוגבלות שכלית התפתחותית   מק"ט 236| ד"ר עדי לוי ורד וגב' נגה חן  

מחקר הערכה זה נעשה ע"י מכלול- יח' הערכה ומחקר של קרן שלם.
מטרת הסקירה הייתה לאסוף מידע מהארץ והעולם לגבי קודים אתיים במחקר בו לוקחים חלק אוכלוסיית אנשים עם מוגבלות שכלית התפתחותית על מנת להבחין האם קיימת מודעות לפנייה מותאמת ואתית למחקר בו משתתפים אנשים עם מש"ה. הסקירה ואיסוף המידע נלקחו מתוך אתרי האינטרנט של מוסדות אקדמאיים מובילים במדינות שונות בעולם, דוברות אנגלית וידועות כ"מודל לחיקוי" בנושא האתיקה לאנשים עם מש"ה. זאת במטרה לבדוק מהו הסטנדרט של כללי האתיקה בתהליכי הערכה ומחקר. ממצאי סקירה קצרה זו מביאים את ההתייחסות האתית שנמצאה באוניברסיטת Cambridge- אנגליה ובאוניברסיטת UIC בארה"ב.

לקריאת דו"ח ממצאי הסקירה לחץ כאן

 

 



הערכת מיזמים חברתיים במועצות אזוריות   מק"ט 235| ד"ר עדי לוי ורד וגב' נגה חן  

מחקר הערכה זה נעשה ע"י מכלול- יח' הערכה ומחקר של קרן שלם.
בשנת תשע"ח פרסמה קרן שלם קול קורא לפיתוח מיזמים חברתיים במועצות האיזוריות. בעקבות הפנייה פותחו 8 מיזמים חברתיים יחודיים במועצות האיזוריות. מטרות ההערכה הנוכחית היו ללמוד על המנגנון העומד בבסיס הוצאת מיזמים חברתיים לאוכלוסייה עם מש"ה במועצות האזוריות, כמו גם ללמוד על מידת ההצלחה ותרומתם של המיזמים החברתיים שהחלו לפעול.
דו"ח ההערכה מציג את ההתייחסות למיזמים ממספר נקודות מבט: מנהלי המיזמים, משתתפים במיזמים (עם/בלי מוגבלות), בני המשפחה ומדריכי הפעילויות. בנוסף נשמעה התייחסותם של נציגי מ.א. שניסו לפתח מיזם אך לבסוף לא פיתחו וכן נציגים של מ.א. שכלל לא הגיבו לקול הקורא.
הממצאים המוצגים בדו"ח מלמדים על תרומה משמעותית של המיזמים החברתיים עבור הקהלים השונים והמגוונים שהוערכו. בנוסף, הממצאים מצביעים על הכוח והתרומה של השילוב – הן לאוכלוסייה עם מוגבלות והן לאוכלוסייה ללא מוגבלות ולקהילה עצמה – בהיבט של המודעות, הנתינה/קבלה, שינוי תפיסתי כלפי האוכלוסייה עם מוגבלות, ושיפור תחושת הביטחון במרחב הקהילתי. ממצא חשוב נוסף מצביע על תרומה עקיפה של המיזמים למועצות האיזוריות עצמן, הן מבחינת השיח בצוותים בתוך המועצה ויצירת שיתופי פעולה, והן מבחינת מיצוב המועצות.
הערכה זו מאפשרת ללמוד על הצרכים, החסמים והאתגרים שליוו את פיתוח המיזמים, כמו גם על אופן ההתמודדות עם האתגרים – כך שניתן יהיה בעתיד להשתמש בידע זה לטובת פיתוח מיזמים חדשים.

 

לקריאת דו"ח הממצאים המלא של המחקר לחץ כאן

לקריאת תקציר המנהלים לחץ כאן

לצפייה במצגת הממצאים המרכזיים לחץ כאן

 



ליצנים טיפוליים בגנים של ילדים עם מש"ה   מק"ט 890-68-2018  

מחקר זה נעשה בסיוע קרן שלם.
המחקר בדק והעריך את התרומה של עבודת שני ליצנים טיפוליים באשכול גנים לילדים עם מש"ה במסגרת משחק חופשי ואינטראקטיבי ברוח שטות (משחק ליצני). ההערכה התמקדה ביכולות המשחקיות, החברתיות, ובמעורבות הרגשית של הילדים. בהתבסס על תוצאות חיוביות ממחקר גישוש מ-2015-16, תוגברה עבודת הליצנים בקבוצת המחקר (הוכפל מספר המפגשים לפעמיים בשבוע) אך לא בקבוצת הביקורת. נבחנה גם חשיבותה של יצירת סביבה תומכת ומיומנת בעקבות הכשרה של צוותי הגן (גננות וסייעות) והורי הילדים בטכניקות של משחק חופשי ומהנה עם הילדים. תוצאות המחקר מדגימות שיפור ניכר ביכולות המשחקיות של הילדים וכן השפעה חיובית על משחק אינטראקטיבי של ההורים עם ילדיהם ועל גישת הגננות למשחק ליצני בעקבות פעילות הליצנים.
 
 
להורדת המחקר המלא 
 
לצפייה בתקציר המחקר לחץ כאן
 
לצפייה במגבלות המחקר והמלצות למחקרי המשך לחץ כאן
 

 



בחינת הקשר בין השתתפות ברשת חברתית לבין מסוגלות חברתית ותחושת הבדידות בקרב אנשים עם מוגבלות שכלית התפתחותית   מק"ט 890-81-2018| מנחה: ד"ר כרמית-נעה שפיגלמן  

עבודת גמר זו לתואר שני (תזה) נערכה בסיוע מלגה מקרן שלם.
המחקר הנוכחי הינו מחקר כמותי שנערך בקרב 101 אנשים עם מש"ה במטרה לבחון את הקשר בין השתתפות ברשתות חברתיות לבין המסוגלות החברתית של אנשים עם מש"ה מעל גיל 21 בתיווך תחושת הבדידות ומיתון הקשר על ידי שלושה מניעים להשתתפות ברשת חברתית. כמו כן, המשתנים גיל, מגדר וסוג פלטפורמת הרשת החברתית נבחנו כמנבאים השתתפות ברשתות חברתיות.
ממצאי המחקר מעידים על קשר חיובי מובהק בין השתתפות ברשתות חברתיות לבין מסוגלות חברתית. תחושת הבדידות לא נמצאה כמתווכת את הקשר בין השתתפות ברשתות חברתיות לבין מסוגלות חברתית. בנוסף, נמצא כי המניעים להשתתפות ברשתות חברתיות ממתנים את הקשר בין שני המשתנים ומחזקים אותו. כמו כן, נמצא קשר שלילי מובהק בין גיל להשתתפות ברשת חברתית, וכן, קשר חיובי מובהק נמצא בין פלטפורמת הרשת החברתית להשתתפות ברשתות חברתיות, כאשר "וואטסאפ" היא הרשת החברתית התורמת ביותר לניבוי ההשתתפות.
ממצאי המחקר מחזקים את החשיבות בהנגשה לשונית של הרשתות החברתיות הקיימות בשל התרומה הפוטנציאלית של ההשתתפות ברשתות חברתיות בקרב אנשים עם מש"ה לקידום מסוגלותם החברתית.

להורדת המחקר המלא

לצפייה בתקציר במחקר לחץ כאן

לצפייה במגבלות המחקר והמלצות למחקרי המשך לחץ כאן

 



הערכת תרומת תוכנית "התערבות מכילה" במסגרות יום לאנשים עם מש"ה   מק"ט 195| ד"ר עדי לוי ורד וגב' נגה חן  

 מחקר הערכה זה נעשה ע"י מכלול- יח' הערכה ומחקר של קרן שלם

בשנת 2010 נענתה קרן שלם לפניית אגף מש"ה לשיתוף פעולה עם חברת "התערבות מכילה", כמי שנבחרה ע"י המשרד להעברת סדנאות בנושא התנהגות מאתגרת.
לאורך השנים התקבלו מהמסגרות בהן התקיימה התוכנית משובים חיובים, הורגשו תמורות משמעותיות במסגרות והביקוש לסדנאות נשאר גבוה.
נכון להיום, המסגרות בהן ניתנת התוכנית הינן מסגרות יום : מרכזי תעסוקה, מרכזי יום טיפולים -סיעודיים, ומסגרות יום שהות ארוך. משנת 2010 ועד סוף שנת 2020 – כ- 100 מסגרות יום בקהילה בכל הארץ, בהן כ- 1,300 אנשי צוות מכל המגזרים והמגדרים נהנו וייהנו מהתוכנית.
קרן שלם רואה חשיבות רבה בהערכת התוכניות בהן היא תומכת וגם תכנית זו לוותה במחקר הערכה שבוצע על ידי היחידה של קרן שלם. מטרת הערכה זו הייתה לבחון את תרומתה, השפעתה ויישומה של תוכנית "התערבות מכילה" בטווח הקצר (עם תום התוכנית) וכן את הטמעתה בטווח הארוך (כשנה לאחר תום התוכנית) במסגרות לאנשים עם מש"ה. כמו גם, בחינת שביעות הרצון מהאופן בה התוכנית הונגשה למסגרות.
 

לקריאת דו"ח הממצאים המלא של המחקר לחץ כאן
לצפייה במצגת סיכום הממצאים לחץ כאן
לצפייה בתקציר המנהלים לחץ כאן

 

 



הזכות להורות של אנשים עם מוגבלויות נפשיות ושכליות- התפתחותיות: תפיסה חלופית של 'הורות' כאמצעי לקידום זכויות   מק"ט 639| מנחה: פרופ' גדעון ספיר  

עבודת גמר זו לתואר שני (תזה) נערכה בסיוע מלגה מקרן שלם
ההורות מהווה, בדרך כלל, חלק נכבד מחייו של האדם הבוגר, וכפועל יוצא מכך, זכותם של אנשים עם מוגבלויות להקמת משפחה בשוויון עם אחרים מעוגנת באמנה הבינלאומית בדבר זכויותיהם של אנשים עם מוגבלויות. אולם, בחינת החקיקה והמדיניות החלה בישראל בתחום ההורות ובתחום המוגבלות משקפת גישה הפוכה, אשר מגבילה ומונעת הורות של אנשים עם מוגבלויות, ובפרט מוגבלויות שכליות-התפתחותיות ונפשיות. מחקר זה בוחן את הסיבות לפער, הנעוצות הן באפיוניה המיוחדים של ההורות והן בדרך בה היא נתפסת על ידי רשויות השלטון, ומציע לאמץ תפיסה חלופית של הורות, המתמקדת לא רק בהורות כתפקיד ("הגישה התפקידית-בלעדית") אלא גם בהורות כהתפתחות אישית וכמערכת יחסים ("הגישה התהליכית-יחסית"). בתפיסה חלופית זו קיים פוטנציאל לגשר על הפער בין האידאל התיאורטי של שוויון הזכויות לבין חתירה לשוויון זכויות בתחום ההורות בפועל. ברוח הגישה האוניברסלית למוגבלות, אימוץ התפיסה החלופית ייטיב לא רק עם הורים עם מוגבלות אלא גם עם הורים ללא מוגבלות, שכן רובם ככולם חווים קשיים קבועים או זמניים בתפקודם בשלביה השונים של ההורות.

 

לפריט המלא
קרא | הורד
לתקציר
קרא | הורד
להמלצות למחקרי המשך
קרא | הורד


הנגשה לשונית עבור אנשים עם מוגבלות שכלית התפתחותית: השפעת הביטוי המרפרר על הבנה של טקסטים   מק"ט 650| מנחים: פרופ' אורנה פלג וד"ר סיגל עוזיאל-קרל  

עבודת גמר זו לתואר שני (תזה) נערכה בסיוע מלגה מקרן שלם
ההנחיות לביצוע הנגשה לשונית עבור אנשים עם מוגבלות שכלית התפתחותית (מש"ה) זמינות לשימוש הקהילה המקצועית, אך עד כה נבדקו אמפירית באופן מוגבל. כדי לבחון את יעילותן, בודדנו תחילה עיקרון אחד: ההנחיה להעדיף שמות עצם מלאים על פני כינויי גוף. לדוגמה, "הרופא בדק את דני. הרופא [שם עצם מלא] נתן לדני תרופה", לעומת "הרופא בדק את דני. הוא [כינוי גוף] נתן לו תרופה". הנחיה זו נבחרה כיוון שאינה עולה בקנה אחד עם ממצאים קודמים לפיהם בקרב אנשים שהתפתחותם תקינה, הרפרור לישות קודמת באמצעות חזרה על השם קשה יותר לעיבוד מאשר רפרור באמצעות כינויי גוף (Gordon, Grosz, & Gilliom, 1993). אפקט זה, "קנס השם החוזר", מתקיים כשהישות שאליה מרפררת האנאפורה היא הישות הבולטת ביותר במשפט. מאידך, כיוון שמחקרים אחרים מציינים לקות בזיכרון כגורם להבדלים בתהליכים אנאפוריים (Almor, 2000), שיערנו כי החזרה על השם תקל על אנשים עם מש"ה את העיבוד. הנבדקים קראו טקסטים קצרים: במשפט הראשון הוצגו שתי ישויות, ובמשפט השני התבצע רפרור חוזר לישויות באמצעות כינויי גוף או חזרה על השמות. אחרי כל טקסט נשאלו שאלות הבנה וזמני התגובה נמדדו. בניגוד להשערתנו ולהנחיית ההנגשה, בקרב הנבדקים עם מש"ה לא נמצא יתרון לתנאי השם החוזר. הממצאים מראים את החשיבות של בדיקה אמפירית להנחיות ההנגשה.
.

 

לפריט המלא
קרא | הורד
לתקציר
קרא | הורד
להמלצות למחקרי המשך
קרא | הורד


ממצאי סקר בנושא: צרכי הנגשת שירותים עבור אנשים עם מש"ה בקהילה וברשויות המקומיות   מק"ט 256| ד"ר עדי לוי ורד וגב' נגה חן  

מחקר הערכה זה נעשה ע"י מכלול- יח' הערכה ומחקר של קרן שלם.
הערכת הנושא של הנגשת מידע ברשויות עבור אנשים עם מש"ה, התפתח מתוך הצורך של פורום הרשויות הגדולות בארץ, להבין את הצרכים הקיימים לאנשים עם מוגבלות ומול כך לפתח אמצעים להנגשה קוגניטיבית לאנשים עם מוגבלות ברחבי הארץ, זאת ברוח "חוק שוויון הזכויות לאנשים עם מוגבלות" וחוק "תקנות הנגישות". כחלק מהערכת נושא זה נבנה סקר עבור בעלי התפקידים ברשויות המקומיות, בשיתוף עם פורום נציגי רשויות שונות בתפקידי עו"סים במחלקות הרווחה, נציגי מכונים להנגשה קוגניטיבית ונציגי השלטון המקומי. זאת על מנת לבחון את הנעשה כיום בתחום זה ברשויות המקומיות ובקהילה, בעיני נותני השירותים ברשויות.

 

לקריאת דו"ח הממצאים המלא של המחקר לחץ כאן
לצפייה במצגת סיכום הממצאים לחץ כאן
לצפייה בתקציר המנהלים לחץ כאן

 



הערכת תרומתו של אתר "לילך"- הנגשת מידע בתחום בריאות האישה   מק"ט 219| ד"ר עדי לוי ורד וגב' נגה חן  

 מחקר הערכה זה נעשה ע"י מכלול- יח' הערכה ומחקר של קרן שלם.
מידי שנה מציעה קרן שלם רעיונות לסטודנטים, שעשויים לפתח ולתרום לאוכלוסייה עם מוגבלות שכלית התפתחותית. בהתאם לכך, נועה מיינרט ושחר מור, סטודנטיות לתואר ראשון ב'מכון הטכנולוגי חולון' פיתחו פלטפורמה מקוונת להנגשת מידע בתחום בריאות האישה, עבור נשים עם מוגבלות שכלית. הרציונל לפרויקט נבע מהצורך שעלה מהשטח, לפיו הבדיקות הגניקולוגיות מבוצעות על נשים עם מש״ה מבלי שהן חלק משמעותי בבדיקה, כלומר הן לא יודעות מה צפוי להן ובזמן הבדיקה הן לא יודעות מה בדיוק הרופא בודק ומדוע. פרויקט זה הוערך על ידי 'מכלול'- יחידת הערכה ומחקר של קרן שלם. במחקר הערכה השתתפו 23 נשים עם מש"ה (רובן בעלות רמת מוגבלות קלה) מ-7 מסגרות דיור שונות, וכן 14 מטפלותיהן הישירות שהתלוו אליהן לתהליך. מטרות ההערכה התמקדו בבחינת הידע שרכשו הנשים לאחר החשיפה לאתר "לילך", בבחינת השינוי בתחושות שלהן ביחס לביקור אצל רופא הנשים בעקבות החשיפה לאתר וכן בבחינת שביעות רצון הנשים והמטפלות מהאתר המקוון. באופן כללי, תוצאות ההערכה היו חיוביות ולעיתים אף מפתיעות מבחינת ההתייחסויות של הנשים עצמן לשאלות השונות שהופנו אליהן. נראה כי האתר סיפק למידה והכנה רגשית טובה לקראת הביקור אצל הרופא וכי החשיפה ורכישת הידע תרמו באופן משמעותי לחוויית ביקור חיובית יותר אצל רופא הנשים, בקרב נשים עם מוגבלות שכלית התפתחותית.
 
 

לקריאת דו"ח הממצאים המלא של המחקר לחץ כאן
לצפייה במצגת סיכום הממצאים לחץ כאן
לצפייה בתקציר המנהלים לחץ כאן

לעוד מידע על המיזם וכניסה לסביבת לילך 

 



ממצאי סקר בנושא: תפיסת המחקר בתחום המש"ה- בעיני בעלי תפקידים ברשויות המקומיות   מק"ט 257| ד"ר עדי לוי ורד וגב' נגה חן  

 מחקר הערכה זה נעשה ע"י מכלול- יח' הערכה ומחקר של קרן שלם.

סקר זה נולד מתוך מחקר איכותני רחב היקף ביוזמתה של קרן שלם (ראה קישור), אשר עסק במידת התרומה, האימפקט ו/או האפקטיביות של השקעת הקרן לאורך שנים בתחום המחקר, וכן תרומתם של המחקרים בהם היא תמכה בתחום המוגבלות השכלית. במסגרת המחקר נערך מיפוי של המחקרים שהובאו לדיון בפני וועדת המחקר של קרן שלם במהלך השנים, בהיבטים שונים כגון: תכנים ונושאים, תקציב, חוקרים, כמות האזכורים של המחקרים בתמיכתה ועוד. כמו כן, נערכו ראיונות עומק עם מומחים ובעלי עניין כדי לקבל תמונה על תפיסותיהם לגבי תרומת מחקרים אלו וכן לגבי תפיסת עצם התמיכה במחקר כאחד מתפקידיה של הקרן.
בעקבות ממצאי המחקר, הוחלט לערוך סקר בקרב אנשי המקצוע בלשכות הרווחה והשירותים החברתיים בכלל הרשויות בארץ, על מנת ללמוד מהם על הצרכים למחקרים יישומיים שיוכלו לשרתם בצורה מיטבית, ולשפר את איכות השירות הניתן לאנשים עם מוגבלות שכלית והסובבים אותם.

מסמך זה מציג את ממצאי הסקר שנערך ברבעון הראשון של שנת 2019.
 

לקריאת דו"ח הממצאים המלא של המחקר לחץ כאן
לצפייה במצגת סיכום הממצאים לחץ כאן
לצפייה בתקציר המנהלים לחץ כאן