שירותי האומנה לילדים עם מוגבלות: תמונת מצב וכיווני פיתוח חדשים   מחברים נוספים : אנה גרסימנקו יואה שורק  

הרקע למחקר
בשנים האחרונות נעשה במשרד העבודה, הרווחה והשירותים החברתיים (להלן, משרד הרווחה) תהליך של ארגון מחדש, ובמהלכו הוקם “מינהל מוגבלויות”. תהליך זה הוביל לשינוי מערכתי וארגוני גם בתחום שירותי האומנה לילדים ולמבוגרים עם מוגבלות. בעקבות השינוי עלה צורך בפיתוח שירותי האומנה לאוכלוסייה זאת וכן בהתאמה טובה יותר של המענים הקיימים הניתנים לה ובטיובם. ג’וינט ישראל-אשלים והשירות למשפחה, קהילה ואומנה — אגף בכיר קהילה במינהל מוגבלויות, משרד העבודה, הרווחה והשירותים החברתיים, מובילים מהלך לשיפור שירותי האומנה לילדים עם מוגבלות. מהלך זה כלל פנייה למכון מאיירס-ג’וינט-ברוקדייל בבקשה לערוך מחקר שיספק מידע עדכני ושיסייע באיתור כיווני פיתוח חדשים.
מטרת המחקר
המחקר נועד לתאר את מערך התפקידים ואת דרכי העבודה בשירותי האומנה לילדים עם מוגבלות ולסייע באיתור כיווני פיתוח חדשים שלהם.
 
שיטת המחקר
מערך המחקר כולל שלושה רכיבים מרכזיים:
סקר כמותי שבוחן את מאפייני הילדים והמבוגרים עם מוגבלות המשולבים באומנה בישראל, את מאפייני משפחותיהם האומנות ואת מאפייני משפחותיהם המולידות, וכן היבטים שונים הנוגעים לאומנה שבה הם שוהים ולקשר בין צלעות האומנה;
ראיונות עומק חצי מובנים עם בעלי תפקידים במערך האומנה לילדים עם מוגבלות ועם משפחות אומנה לילדים עם מוגבלות;
מידע מקבוצות דיון שכונסו ביום למידה שג’וינט ישראל-אשלים ארגנה, ועסק בליווי ילדים עם מוגבלות באומנה.
 
ממצאים
המחקר מספק תמונת מצב עדכנית על שירותי האומנה לילדים ולמבוגרים עם מוגבלות, על מאפייני הילדים והמבוגרים עם מוגבלות המשולבים באומנה ועל מאפייני משפחותיהם האומנות ומשפחותיהם המולידות, וכן מידע על הקשר בין המשולבים באומנה לבין משפחותיהם המולידות. למשל, נמצא שבכל הגופים המפעילים פותחו יחידות ייעודיות לאומנת ילדים ומבוגרים עם מוגבלות ובראשן עומדת רכזת/רפרנטית ייעודית; בשירותי האומנה לאנשים עם מוגבלות משולבים בעיקר ילדים וצעירים עד גיל 21 ; גילם של כחמישית מהמשולבים הוא יותר מ -22 ; למשולבים באומנה מגוון סוגי מוגבלות ורמות תפקוד; תפקיד המשפחות האומנות מורכב ודורש פניוּת, מסירות והשקעה מרובה; שיעורן של משפחות האומנה הדתיות מאוד והחרדיות גבוה משיעורן באוכלוסייה הכללית; והמשפחות המולידות מוחלשות יותר מן המשפחות האומנות.
 
מסקנות
במחקר זוהו שתי תת-קבוצות שרצוי לתת להן מענה ייחודי ולפתח מומחיות בנוגע לליווין:  (1) מבוגרים עם מוגבלות המשולבים באומנה;  (2) ילדים ומבוגרים המשולבים באומנת קרובים.
נוסף על כך זוהו במחקר שבעה תחומים בשירותי האומנה לילדים ולמבוגרים עם מוגבלות שכדאי לתת עליהם את הדעת במיוחד: (1) פיתוח והנגשה של גוף ידע על מוגבלויות, זכויות ושירותים; (2) חיזוק הליווי והתמיכה הניתנים למשפחות האומנות ילדים עם מוגבלות; (3) טיוב דרכי הגיוס של משפחות האומנה לילדים עם מוגבלות; (4) פיתוח השימוש בדרכי תקשורת תומכת חלופית עם ילדים עם מוגבלות המשולבים באומנה; (5) שיפור הקשר בין הילד עם מוגבלות המשולב באומנה ובין משפחתו המולידה; (6)הבטחת מעבר של ילדים עם מוגבלות המשולבים באומנה, לסידור מיטבי בבגרותם; (7) הבניה של מערך תפקידים ייעודי בשירותי האומנה לילדים עם מוגבלות וחיזוק ההכשרה לרכזות ומנחות האומנה.
תחומים אלו שלובים זה בזה, והם משפיעים ומושפעים הדדית. לכן מומלץ להשקיע מאמצים בפיתוח כולם בעת ובעונה אחת.
 
 
המחקר בוצע ביוזמת ג'וינט ישראל-אשלים ובשיתוף השירות למשפחה, קהילה ואומנה, אגף בכיר קהילה במינהל מוגבלויות, משרד העבודה, הרווחה והשירותים החברתיים
 
לקריאת המחקר המלא לחצו כאן



תיאור קולי בתיאטראות   מחברים נוספים : ד"ר אסנת בר-חיים ארז, פרופ' נעמי כץ, פולינה באבאי שרה נהרי ד"ר גילי המר לירית גרובר ד"ר נעמי פרזיגר  

עד היום נערכו מעט מאוד מחקרים אמפיריים שמטרתם לתקף את התיאור הקולי. משום כך, אחת ממטרות המחקר הייתה להעמיד למבחן אמפירי את התיאור קולי עצמו. במחקר נבחן גודל השינוי שמחולל התיאור הקולי בקרב עיוורים ולקויי ראייה באיכות החוויה, כפי שהיא באה )Effect size( לידי ביטוי במאפיינים הבאים: ) 1( תפיסת המרחב, ) 2( תפיסת הנרטיב, ו-) 3( תחושת המעורבות שמחולל התיאור הקולי בקרב עיוורים ולקויי (Effect size) בחוויה. בנוסף נבחן במחקר גודל השינוי
ראייה במידת ההנאה מההצגה.
מטרה נוספת הייתה בחינה של איכות המרכיבים השונים של התיאור הקולי – מכשיר השמע, סיור המגע, הקדימון ומאפייני התיאור הקולי, במטרה לספק המלצות ומסקנות יישומיות לשיפור ההתערבות. נוסף על כך, המחקר שם לו למטרה להציג תמונת מצב מהימנה בנוגע לשיקולים, האתגרים והחסמים של השתתפות אנשים עיוורים ולקויי ראייה בקהל הצגות התיאטרון, ולספק המלצות ומסקנות יישומיות בנושא כדי לשפר את התוכנית כך שתהיה יעילה, משמעותית ובת קיימא.

מערך מחקר משולב, כמותי ואיכותי. הממצאים הכמותיים מבוססים על דגימה של 83 משתתפים עם לקות ראייה משמעותית או עיוורון. הגיל הממוצע של המשתתפים היה 54 , ו 39%- מהם היו בני 60 ומעלה. הממצאים האיכותניים מתבססים על 25 ראיונות ו- 2 קבוצות מיקוד.

לתיאור הקולי נמצא אפקט חיובי חזק על איכות החוויה מההצגה. על מנת שהשירות של תיאור קולי בתיאטראות יהפוך למציאות קיימת ויציבה עבור אוכלוסיית העיוורים ולקויי הראייה בישראל, ויאפשר להם חוויה שוויונית בצריכת תרבות ואמנות, נדרשות פעולות המשך ברמות שונות, חקיקה, אחריות מודעות ועוד.

 



מהפכה בהשכלה הגבוהה - הערכת התרומה של מרכזי תמיכה רב-נכותיים במוסדות להשכלה גבוהה   מחברים נוספים : ד״ר נעמי שרויאר ד״ר כרמית־נעה שפיגלמן ד״ר שגית מור פרופ׳ ארלין קנטר גב׳ יעל רויטמן גב׳ הילה כהן  

המחקר הנוכחי נערך במשך ארבע שנים (2018-2014 )במטרה להעריך את הצלחת המיזם "מהפכה בהשכלה הגבוהה", לבחון את ההתפתחות ואת השירותים של מרכזי התמיכה ולבסס באמצעות ראיות אמפיריות פרקטיקות מוצלחות העונות על המטרות והיעדים של מרכזי התמיכה. המחקר התבסס תיאורטית על מודלים חברתיים של מוגבלות ושילב מתודולוגיות כמותיות ואיכותניות כדי לאפשר חקר של תופעה תהליכית, מורכבת ורבת-ממדים מנקודות מבט שונות. המחקר כלל שני שלבים. השלב הראשון, אשר התבצע בשנה הראשונה למחקר (2015-2014) ,נועד לזהות את עיקרי הפעילות של מרכזי התמיכה הוותיקים וסייע לבנות בסיס נתונים אחיד לכלל מרכזי התמיכה וחידוד השאלונים על סמך קבוצות מיקוד. השלב השני נמשך שלוש שנים (2018-2015 ) ונועד להעריך את תרומת מרכזי התמיכה לשילובם של סטודנטים/יות עם מוגבלות בהשכלה הגבוהה ולשינוי התרבות הארגונית בקמפוסים. השלב השני כלל איסוף נתונים כמותיים על מכלול הפעילות של מרכזי התמיכה בשתי נקודות זמן (בשנה השנייה ובשנה הרביעית למחקר). איסוף הנתונים התבצע באמצעות שאלונים במדגמים של ארבע קבוצות מחקר: סטודנטים/יות עם מוגבלות אשר קיבלו שירותים במרכזי התמיכה, סטודנטים/יות עם מוגבלות אשר לא קיבלו שירותים במרכזי התמיכה, סטודנטים/יות ללא מוגבלות (כקבוצת ביקורת), סגל מנהלי וסגל אקדמי. בשנתו השלישית של המחקר נערך מחקר איכותני, באמצעות ראיונות, בקרב שלוש קבוצות: סטודנטים/יות עם מוגבלות, סגל מנהלי וסגל אקדמי, ובשנתו הרביעית רואיינו בוגרי/ות תואר אקדמי שקיבלו תמיכה ממרכזי התמיכה וכעת עובדים, במטרה לבחון את התרומה של מרכזי התמיכה עבורם ואת משמעות חוויית המ עבר מעולם האקדמיה לעולם העבודה.

ממצאי המחקר מעידים על חשיבותם של מרכזי התמיכה בהנגשת ההשכלה הגבוהה לסטודנטים עם מוגבלות. אלה הפכו לכתובת ול"בית" לסטודנטים עם מוגבלות וגם הגבירו .את המודעות בקרב קובעי מדיניות לגופים נוספים בקהילה בנוגע לחשיבותה של התמיכה בסטודנטים אלה ולצורך בתוכניות דומות נוספות

למחקר המלא באתר המוסד לביטוח לאומי



עמדות סטודנטים לתואר ראשון כלפי שילוב סטודנטים עם מוגבלות שכלית בקורסים אקדמיים בהשכלה הגבוהה   מנחות: פרופ' בתיה חפציבה חיה ליפשיץ וד"ר סיגל עדן  

מטרת המחקר היתה בדיקת עמדות סטודנטים סדירים לתואר ראשון כלפי שילוב סטודנטים עם מוגבלות שכלית (מ"ש), הלומדים לתואר ראשון במסגרת פרויקט "עוצמות" – שילוב אקדמי בן שלושה שלבים של בוגרים עם מ"ש בבית הספר לחינוך באוניברסיטת "בר - אילן". קבוצת ניסוי (N=63) כללה סטודנטים סדירים בשלושה קורסים ("אתגר שכלי", "מבוא לסוציולוגיה" ויהדות) בהם שולבו הסטודנטים עם מ"ש. קבוצת ביקורת (N=80) כללה סטודנטים בשני קורסים ("פסיכולוגיה פיזיולוגית", "מבוא לילד המיוחד") בהם לא שולבו סטודנטים עם מ"ש. נעשה שימוש ב- 8 שאלוני עמדות כלפי שילוב סטודנטים בצ"מ, שחולקו לשלושה גורמים בהתאם למודל הסטיגמה…

קרא עוד


מחקר השתלבות של נוער עם מוגבלות בתנועות הנוער - דו"חות סיכום    

התוכנית להשתלבות ילדים ובני נוער עם מוגבלות בתנועות הנוער פעלה בין השנים 2014-2019 בשותפות של ג'וינט- אשלים, מועצת תנועות הנוער, משרד החינוך, משרד הרווחה,ביטוח לאומי, קרן שלם, ואיגוד מנהלי מחלקות החינוך.

במסגרת התוכנית התבצע תהליך איתור צרכים, נבנה מודל להשתלבות ופותחו כלים המאפשרים התמקצעות, התקיימו ארועי חשיפה והסברה, קמפיין תקשורתי במדיות השונות, ועוד ועוד.
כיום מוטמעת התוכנית בכל 13 תנועות הנוער הפועלת בארץ, ומספר בני הנוער המשולבים בהן גדל פי שלוש.
אף כי התוכנית הסתיימה, משימת השילוב ממשיכה במרץ רב.

מצ"ב :
1.         דו"ח סיכום התכנית
2.         דוח מחקרי : שער הדו"ח    גוף דו"ח המחקר
3.         קישור למתחם באתר YNET בו מופיעות כל הכתבות שעלו במסגרת הקמפיין
 
קרן שלם הייתה שותפה לוועדת ההגוי הארצית המלווה ולוועדות המשנה, ותמכה בקידום הכשרות למדריכים ובעלי תפקידים, ובאירוע חשיפה והסברה.
 
 
 
 
המחקר בוצע על ידי : ד"ר נעמי שרויאר וד"ר מיכל סופר
סיכום ממצאים כמותיים של מדריכים וחניכים התבצע על ידי מכון שריד
שרותי מחקר והדרכה בע"מ
 
המחקר מומן על ידי "אשלים" – ג'וינט ישראל, עמו שותפים למיזם:
משרד החינוך
המוסד לביטוח לאומי
קרן שלם
משרד הרווחה והשירותים החברתיים
איגוד מנהלי מחלקות החינוך ברשויות המקומיות



הורות בקרב אנשים עם מוגבלות שכלית-התפתחותית : פרספקטיבה של עובדים סוציאליים במחלקות לשירותים חברתיים    

משפחות בהן ההורה הוא אדם עם מוגבלות שכלית- התפתחותית מעוררות עניין רב בקרב גורמים במערכת הרווחה והשירותים החברתיים. משפחות אלה מציבות אתגרים ודילמות בפני נותני השירותים, אשר נדרשים לאזן בין זכותם של אנשים עם מוגבלות להיות הורים לבין אחריותם כלפי הילדים.
מחקר זה, המבוסס על ארבעים ראיונות חצי מובנים עם עובדים סוציאליים, עוסק בהורות של אנשים עם מוגבלות שכלית-התפתחותית, מנקודת מבטם של עובדים סוציאליים במחלקות לשירותים חברתיים. המחקר מציג תמיכות ושירותים להורים עם מוגבלות שכלית-התפתחותית, תוך התייחסות לגורמים מקדמים וחסמים במתן שירותים סוציאליים למשפחות אלה. כמו כן, המחקר בוחן תפיסות ועמדות של עובדים סוציאליים כלפי הורות עם מוגבלות שכלית-התפתחותית.
 
המחקר נערך בשיתוף עם פרויקט המוגבלות של בית הספר למשפטים באוניברסיטת הארוורד. 
 
 

 

לפריט המלא
קרא | הורד


הערכת תוכנית שילוב צעירים עם מוגבלות במרכזי צעירים    

 מחקר הערכה זה נערך ביוזמת "ישראל מעבר למגבלות" והוא עוסק ביישום התוכנית לשילוב צעירים עם מוגבלות במרכזי צעירים בשלושת מרכזי הצעירים הראשונים שבהם היא פעלה: בעכו, בשדרות ובנתניה. כמו כן נבחנות סוגיות שעלו בהפעלת התוכנית והשפעתה כפי שהיא נתפסת בשלב זה בעיני צוותי המרכזים ובעיני הצעירים המגיעים למרכזים. מטרת המחקר היא לסייע בקבלת החלטות בנוגע להמשך פיתוח התוכנית.

 

להורדת המחקר המלא

להורדת תקציר מנהלים



התאמת תהליך יצירת סמלים ציבוריים ובדיקת מובנותם לאנשים עם מוגבלות שכלית ISO 22727: 2007 ,ISO 9186-1:2014 על פי תקני איזו   מנחות : ד"ר גילה פריבור, ד"ר שירה ילון-חיימוביץ  

עבודת תזה שנערכה במסגרת לימודי תואר שני במחלקה ללימודי מידע באונ' בר אילן.

 

מטרת המחקר היתה לבחון האם סמלים אשר נוצרו על פי התקן הבינלאומי ליצירת סמלים ציבורייםISO 22727: 2007) ) נגישים ומובנים גם לאוכלוסיית אנשים עם מוגבלות שכלית בהשוואה לאנשים ללא מוגבלות שכלית. בדיקת המובנות נעשתה על פי תקן בינלאומי למבחן מובנות סמלים ציבוריים ( (ISO 9186-1:2014 אשר עבר הנגשה ופישוט לשוני עבור אנשים עם מוגבלות שכלית.
כלי המחקר ששימש לבדיקת נגישות הסמלים במחקר הנוכחי:
Graphical symbols — Test methods תקן - ISO 9186 הינו כלי המהווה מדד לבדיקת נגישות של סמלים שנוצרו על פי התקן הבינלאומי ליצירת סמלים ציבוריים (22272:2007 (ISO
אוכלוסיית המחקר כללה שתי קבוצות : קבוצת נחקרים ללא מוגבלות שכלית (
N=60) קבוצת נחקרים עם מוגבלות שכלית (N=60).


עיקרי הממצאים מעידים כי בקרב אוכלוסייה של אנשים עם מוגבלות שכלית , מתוך 15 סמלים, 2 סמלים בלבד הגיעו לרמת המייצגת מובנות כהגדרתה עפ"י התקן  : "גן שעשועים" ו - ו"היכל תרבות". לעומת זאת, בקרב האוכלוסייה ללא מוגבלות שכלית, מתוך 15 סמלים 13 סמלים הגיעו לרמת המובנות המוגדרת עפ"י התקן.


הממצאים מעידים על כך סמלים שנמצאו כמובנים לאוכלוסיה הכללית לא בהכרח מובנים לאנשים עם מוגבלות שכלית ולכן המסקנה היא כי יש לערוך התבוננות, חשיבה מחודשת וכן התאמות שונות הן בתקן הבינלאומי ליצירת סמלים ציבוריים

ISO 22727: 2007)) והן בתקן הבינלאומי לבחינת מובנות סמלים ציבוריים ISO 1986-1,2014 ) ) על מנת שגם אנשים עם מוגבלות שכלית יוכלו למצות את זכותם להנגשת מידע במרחבים ציבוריים בצורה המיטבית.


ההמלצות העיקריות העולות מן המחקר הן כי יש לשתף אנשים עם מוגבלות שכלית על ידי יוצר הסמל בשלב העלאת רעיונות ואסוציאציות לעיצובו, יש לבחון מחדש את הדרך המיטבית להציג גרפית/חזותית מסר של איסור, מומלץ להרחיב את ההנחיות לבדיקת המובנות בקרב קבוצת האנשים עם מוגבלות כך שתכלול גם אנשים עם מוגבלות שכלית התפתחותית, בעת בדיקת המובנות ליצור מילון מושגים ולהציג את הסמל בהקשר מוחשי ומומלץ לבחון את האפשרות כי דירוג התשובות על ידי שופטים יעשה על ידי כאלה המכירים את מאפייני אוכלוסיית האנשים עם מוגבלות שכלית.

 מחקר זה הינו  יוזמה משותפת של המכון הישראלי להנגשה קוגנטיבית וקרן שלם שמטרתו בניית מאגר סמלים נגישים לאנשים עם מוגבלות שכלית התפתחותית.

המחקר ממומן על ידי שלושת השותפים : קרן שלם, אגף הקרנות של ביטוח לאומי והמכון הישראלי להנגשה קוגנטיבית.

 

 

 

לפריט המלא
קרא | הורד


ההשקעה בתוכניות לשילוב צעירים המתמודדים עם מגבלה נפשית בשוק העבודה: מעקב אחר אסטרטגיית התערבות ותוצאותיהם של שני מודלים חלופיים    

החוקים שנחקקו בשנים האחרונות הביאו בעקבותיהם יוזמוֹת של שיקום ושילוב חברתי ותעסוקתי של המתמודדים עם מגבלה נפשית בקהילה. אחד האתגרים הוא יצירת מענים המותאמים לצורכי אוכלוסיית המבוגרים הצעירים (גילאי 18-30). הקרן למפעלים מיוחדים של הביטוח הלאומי ומשרד הבריאות מימנו שתי תוכניות שיקום והחלמה לקידום אוכלוסייה זו בתחום העבודה: מודל האחת "מכיל", ומודל האחרת "תובעני". במסגרת הערכת התוכניות נבדק בשנים 2009-2013 באיזו מידה הןמותאמות למאפייני המשתתפים, מקדמות את רמת התפקוד שלהם לקראת חיים עצמאיים ונותנות מענה הולם לצורכיהם. נאסף מידע על כל המשתתפים שהשתתפו בתוכניות בתקופת המחקר – 53 משתתפים במודל ה"מכיל" ו-29 משתתפים במודל ה"תובעני". הממצאים מצביעים על התקדמות ראויה לציון של משתתפי שתי התוכניות מבחינת ההשתלבות בעבודה ובהיבטים אחרים )כמו השתלבות בלימודים גבוהים(. המאפיינים המרכזיים בתוכניות שתרמו לכך הם תפיסת השיקום וההחלמה של הצוות, התאמת תוכנית אישית, מרכיבים קבוצתיים של למידה משותפת ופעילות חברתית והתנסות אינטנסיבית בשוק העבודה.
 
מילות מפתח: שיקום והחלמה, מתמודדים עם מגבלה נפשית, מבוגרים צעירים, מודלים של תוכניות התערבות, הערכת תוכניות, קידום תעסוקה.
 
המאמר פורסם לראשונה בכתב העת "ביטחון סוציאלי", חשוון תשע"ח, אוקטובר 2017, מס' 102.
 
פרסום מחקר זה באתר קרן שלם נעשה בהסכמת  הנהלת מערכת כתב העת "ביטחון סוציאלי".
 
להורדת המאמר
 



תחומי חקירה ומסוגלות עצמית בקריירה של מבוגרים צעירים עם וללא מוגבלות פיזית    

מחקר זה ביקש להתחקות אחר תהליכי התפתחות הקריירה של הפרט המתמודד עם מוגבלות. המונח קריירה נחקר בהגדרתו הרחבה, הכוללת את הממשק שבין תפקיד העובד לתפקידי חיים אחרים. באופן ספציפי נבחנו המשתנים חקירת קריירה, מסוגלות עצמית לשלב בין תפקידי עבודה ומשפחה ותחושת רווחה נפשית בקרב צעירים עם וללא מוגבלות פיסית. במחקר השתתפו 79 מבוגרים צעירים, 25 מהם מתמודדים עם מוגבלות פיסית נרחבת ו-54 ללא מוגבלות. משתתפי המחקר מילאו בהתנדבות ובאופן עצמאי ארבעה שאלונים באמצעות הרשתות החברתיות. החוקרות פנו למשתתפי המחקר המתמודדים עם מוגבלות באמצעות דגימת כדור שלג. ממצאי המחקר הצביעו על הבדלים מובהקים בין שתי קבוצות הצעירים. צעירים עם מוגבלות חוקרים פחות מחבריהם את התחום הכלכלי והמקצועי ומדווחים על מסוגלות עצמית נמוכה יותר לנהל בעתיד תפקידי עבודה ומשפחה. לעומת זאת הם מדווחים על רמות גבוהות יותר של רווחה נפשית. בקרב שתי קבוצות הצעירים נמצאו ארבעה מנבאיםמובהקים של תחושת רווחה נפשית: מוגבלות פיסית או היעדרה; מסוגלות עצמית להתמודד עם קונפליקט משפחה-עבודה; חקירת התחום הלימודי והמקצועי; חקירת שילוב בין תפקידים. ממצאי המחקר עשויים להאיר ולחזק את הפרספקטיבה ההומניסטית הרחבה שדרכה רואים כיום אנשים עם מוגבלות, ולפיה בחירת סגנון חיים, לרבות בחירה מקצועית, מושתתת על הבניה חברתית ונעשית בתוך הקשר סביבתי ואישי. בהקשר זה עשויים ממצאי המחקר להניח תשתית להמשך מחקר, מדיניות והתערבות בתחום התפתחות הקריירה של צעירים עם מוגבלות.
 
מילות מפתח: מבוגרים צעירים, תהליכי חקירה, הבניית זהות, מסוגלות עצמית, צעירים עם מוגבלות
 
המאמר פורסם לראשונה בכתב העת "ביטחון סוציאלי", חשוון תשע"ח, אוקטובר 2017, מס' 102.
 
פרסום מחקר זה באתר קרן שלם נעשה בהסכמת  הנהלת מערכת כתב העת "ביטחון סוציאלי".
 
להורדת המאמר



סקר בנושא נגישות קמפוסים להשכלה גבוהה בקרב סטודנטים עם מוגבלות   מחברים נוספים : דפנה רביב-כרמי  

לקראת יום הנכה הבינ"ל 2017 ,ערכה מחלקת המחקר והערכה של בית איזי שפירא סקר אינטרנטי בקרב סטודנטים עם מוגבלות במוסדות להשכלה גבוהה בישראל. חדשנות הסקר הייתה בכך שלרוב נוהגים לשאול אנשים ללא מוגבלות על עמדותיהם כלפי אנשים עם מוגבלות, אך הפעם הסקר פנה ושאל את הסטודנטים עם המוגבלות על חווית ההשתלבות שלהם.

לפריט המידע במאגר הידע של בית איזי שפירא

 



דוח הערכה מסכם לתכנית : ״משחק החיים״ שמוש בכדורגל ככלי חינוכי־שיקומי לבוגרים עם מוגבלות שכלית, אוטיזם ומתמודדים עם בריאות הנפש. פרופ' ישעיהו הוצלר   חוקרים נוספים : ד"ר שרון ברק, מלי עוז  

תכנית "משחק החיים" פותחה לפני כעשור על ידי עמותת "מפעלות חינוך וחברה" ופועלת כיום בשיתוף משרד הרווחה, משרד הבריאות והקרן למפעלים מיוחדים של הביטוח הלאומי. התכנית מקדמת את השימוש בכדורגל ככלי להקניית תכנים חינוכיים בדגש על מיומנויות חברתיות והקניית אורח חיים פעיל ובריא בקרב ילדים ובוגרים עם קשיים פסיכו-חברתיים ו/או מוגבלויות. מיזם משחק החיים בשיתוף הקרן למפעלים מיוחדים של הביטוח הלאומי נועד להקים 60 קבוצות חדשות של משתתפים עם מוגבלות שכלית-התפתחותית (מש"ה), אוטיזם, חירשות, ומתמודדים עם מחלה נפשית, ועם ריבוי מוגבלויות. המיזם התבצע במהלך השנים 2013 – 2015. המחקר המלווה של התכנית התמקד בבדיקה של אפקטיביות התכנית בהשגת התפוקות הגופניות והפסיכו-חברתיות המצופות על האוכלוסיות השונות.

ממצאי המחקר מצביעים על כך שמשחק החיים הוא מיזם אפקטיבי שתורם לאוכלוסייה שנדגמה (עם מש"ה, אוטיזם, ומתמודדים בבריאות הנפש)
 בהיבטים מגוונים, שכוללים רכיבי כושר גופני, שליטה במיומנויות משחק הכדורגל, ורכיבי איכות חיים לרבות רווחה נפשית, אוטונומיה אישית ושייכות חברתית.
ביחס לאוכלוסיית המשתתפים עם מש"ה והמתמודדים עם בריאות הנפש יש לציין שהממצאים התבססו על מדגם רב מוקדי, דבר המצביע על חוזק הממצאים ועמידותם בפני גורמי השפעה סביבתיים ייחודיים. יחד עם זאת, מן הראוי לציין שהתגובות בתחומים השונים היו דיפרנציאליות והיתה שונות רבה בין מצבי המוגבלות השונים.

דו"ח הממצאים המלא באתר המוסד לביטוח לאומי