A PHP Error was encountered

Severity: Notice

Message: Undefined variable: top_slider_image_num

Filename: views/top_slider_view.php

Line Number: 4

A PHP Error was encountered

Severity: Notice

Message: Undefined variable: top_slider_image_num

Filename: views/top_slider_view.php

Line Number: 4

A PHP Error was encountered

Severity: Notice

Message: Undefined variable: top_slider_image_num

Filename: views/top_slider_view.php

Line Number: 4

A PHP Error was encountered

Severity: Notice

Message: Undefined variable: top_slider_image_num

Filename: views/top_slider_view.php

Line Number: 4

A PHP Error was encountered

Severity: Notice

Message: Undefined variable: top_slider_image_num

Filename: views/top_slider_view.php

Line Number: 4

A PHP Error was encountered

Severity: Notice

Message: Undefined variable: top_slider_image_num

Filename: views/top_slider_view.php

Line Number: 4

A PHP Error was encountered

Severity: Notice

Message: Undefined variable: top_slider_image_num

Filename: views/top_slider_view.php

Line Number: 4

A PHP Error was encountered

Severity: Notice

Message: Undefined variable: top_slider_image_num

Filename: views/top_slider_view.php

Line Number: 4

A PHP Error was encountered

Severity: Notice

Message: Undefined variable: top_slider_image_num

Filename: views/top_slider_view.php

Line Number: 4

A PHP Error was encountered

Severity: Notice

Message: Undefined variable: top_slider_image_num

Filename: views/top_slider_view.php

Line Number: 4

תיאור קולי בתיאטראות   מחברים נוספים : ד"ר אסנת בר-חיים ארז, פרופ' נעמי כץ, פולינה באבאי שרה נהרי ד"ר גילי המר לירית גרובר ד"ר נעמי פרזיגר  

עד היום נערכו מעט מאוד מחקרים אמפיריים שמטרתם לתקף את התיאור הקולי. משום כך, אחת ממטרות המחקר הייתה להעמיד למבחן אמפירי את התיאור קולי עצמו. במחקר נבחן גודל השינוי שמחולל התיאור הקולי בקרב עיוורים ולקויי ראייה באיכות החוויה, כפי שהיא באה )Effect size( לידי ביטוי במאפיינים הבאים: ) 1( תפיסת המרחב, ) 2( תפיסת הנרטיב, ו-) 3( תחושת המעורבות שמחולל התיאור הקולי בקרב עיוורים ולקויי (Effect size) בחוויה. בנוסף נבחן במחקר גודל השינוי
ראייה במידת ההנאה מההצגה.
מטרה נוספת הייתה בחינה של איכות המרכיבים השונים של התיאור הקולי – מכשיר השמע, סיור המגע, הקדימון ומאפייני התיאור הקולי, במטרה לספק המלצות ומסקנות יישומיות לשיפור ההתערבות. נוסף על כך, המחקר שם לו למטרה להציג תמונת מצב מהימנה בנוגע לשיקולים, האתגרים והחסמים של השתתפות אנשים עיוורים ולקויי ראייה בקהל הצגות התיאטרון, ולספק המלצות ומסקנות יישומיות בנושא כדי לשפר את התוכנית כך שתהיה יעילה, משמעותית ובת קיימא.

מערך מחקר משולב, כמותי ואיכותי. הממצאים הכמותיים מבוססים על דגימה של 83 משתתפים עם לקות ראייה משמעותית או עיוורון. הגיל הממוצע של המשתתפים היה 54 , ו 39%- מהם היו בני 60 ומעלה. הממצאים האיכותניים מתבססים על 25 ראיונות ו- 2 קבוצות מיקוד.

לתיאור הקולי נמצא אפקט חיובי חזק על איכות החוויה מההצגה. על מנת שהשירות של תיאור קולי בתיאטראות יהפוך למציאות קיימת ויציבה עבור אוכלוסיית העיוורים ולקויי הראייה בישראל, ויאפשר להם חוויה שוויונית בצריכת תרבות ואמנות, נדרשות פעולות המשך ברמות שונות, חקיקה, אחריות מודעות ועוד.

 



מהפכה בהשכלה הגבוהה - הערכת התרומה של מרכזי תמיכה רב-נכותיים במוסדות להשכלה גבוהה   מחברים נוספים : ד״ר נעמי שרויאר ד״ר כרמית־נעה שפיגלמן ד״ר שגית מור פרופ׳ ארלין קנטר גב׳ יעל רויטמן גב׳ הילה כהן  

המחקר הנוכחי נערך במשך ארבע שנים (2018-2014 )במטרה להעריך את הצלחת המיזם "מהפכה בהשכלה הגבוהה", לבחון את ההתפתחות ואת השירותים של מרכזי התמיכה ולבסס באמצעות ראיות אמפיריות פרקטיקות מוצלחות העונות על המטרות והיעדים של מרכזי התמיכה. המחקר התבסס תיאורטית על מודלים חברתיים של מוגבלות ושילב מתודולוגיות כמותיות ואיכותניות כדי לאפשר חקר של תופעה תהליכית, מורכבת ורבת-ממדים מנקודות מבט שונות. המחקר כלל שני שלבים. השלב הראשון, אשר התבצע בשנה הראשונה למחקר (2015-2014) ,נועד לזהות את עיקרי הפעילות של מרכזי התמיכה הוותיקים וסייע לבנות בסיס נתונים אחיד לכלל מרכזי התמיכה וחידוד השאלונים על סמך קבוצות מיקוד. השלב השני נמשך שלוש שנים (2018-2015 ) ונועד להעריך את תרומת מרכזי התמיכה לשילובם של סטודנטים/יות עם מוגבלות בהשכלה הגבוהה ולשינוי התרבות הארגונית בקמפוסים. השלב השני כלל איסוף נתונים כמותיים על מכלול הפעילות של מרכזי התמיכה בשתי נקודות זמן (בשנה השנייה ובשנה הרביעית למחקר). איסוף הנתונים התבצע באמצעות שאלונים במדגמים של ארבע קבוצות מחקר: סטודנטים/יות עם מוגבלות אשר קיבלו שירותים במרכזי התמיכה, סטודנטים/יות עם מוגבלות אשר לא קיבלו שירותים במרכזי התמיכה, סטודנטים/יות ללא מוגבלות (כקבוצת ביקורת), סגל מנהלי וסגל אקדמי. בשנתו השלישית של המחקר נערך מחקר איכותני, באמצעות ראיונות, בקרב שלוש קבוצות: סטודנטים/יות עם מוגבלות, סגל מנהלי וסגל אקדמי, ובשנתו הרביעית רואיינו בוגרי/ות תואר אקדמי שקיבלו תמיכה ממרכזי התמיכה וכעת עובדים, במטרה לבחון את התרומה של מרכזי התמיכה עבורם ואת משמעות חוויית המ עבר מעולם האקדמיה לעולם העבודה.

ממצאי המחקר מעידים על חשיבותם של מרכזי התמיכה בהנגשת ההשכלה הגבוהה לסטודנטים עם מוגבלות. אלה הפכו לכתובת ול"בית" לסטודנטים עם מוגבלות וגם הגבירו .את המודעות בקרב קובעי מדיניות לגופים נוספים בקהילה בנוגע לחשיבותה של התמיכה בסטודנטים אלה ולצורך בתוכניות דומות נוספות

למחקר המלא באתר המוסד לביטוח לאומי



נגישות השירות הרפואי לאנשים עם מוגבלות שאינה נראית    

 אנשים עם מוגבלות נתקלים לא פעם בחסמים בבואם לקבל שירות רפואי, אם מפאת חוסר הכרות של הצוות עם המוגבלות הספציפית וצרכיהם המיוחדים, אם מפאת חששות הדדיים של הצוות ושל המטופלים ועוד. מורכב עוד יותר מצבם של אנשים אשר מוגבלותם אינה נראית: אנשים עם מוגבלות שכלית התפתחותית, אנשים עם אוטיזם ואנשים עם מוגבלות נפשית, הצוותים אמורים לזהות את קשייו של האדם ולהציע לו סיוע ותמיכה כל זאת מבלי שהם עצמם מיומנים בכך. כתוצאה מכך, ישנה תת צריכה של שירותי בריאות ושירותי מניעה וקושי בקבלת טיפול רפואי הולם לאנשים עם מוגבלות.

במהלך שנת 2017, פותח במכון טראמפ בבית איזי שפירא בתמיכת קרן עזריאלי, מערך הכשרה מקיף בתחום נגישות השירות הרפואי הניתן לאנשים עם מוגבלות.


המאמר הועלה לאתר באדיבות מרכז הידע, מכון טראמפ, בית איזי שפירא

להורדת הדו"ח המסכם של המיזם 

 

שירות שווה = רפואה בגובה העיניים

  הסרטון הופק על ידי מכון טראמפ במסגרת המיזם 

 



להנגיש את חיי הלילה - קמפיין צעירים עם מוגבלות    

 20LINK היא תנועה חברתית של צעירים עם מוגבלות המקדמת יוזמות לשילוב אנשים עם מוגבלות בחברה הישראלית. התנועה נוסדה על ידי קרן משפחת רודרמן.

שמה של התנועה מתבסס על הנתון הסטטיסטי על פיו כ- 20% מאוכלוסיית הצעירים במדינת ישראל הינה בעלת מוגבלות כלשהו.

חמישה פעילים בתנועה זו הקימו צוות הקרוי נגי SHOT והם פועלים להנגשת מקומות בילוי לצעירים עם מוגבלות.

לכתבה המלאה במאקו

הסרטון  הופק במסגרת הקמפיין

 

 



עמדות כלפי אנשים עם מוגבלות בעשרים ערים נבחרות בישראל 2018   מחקר זה הוכן עבור השותפות של קרן אריסון וקרן רודרמן במסגרת מיזם : מדד הנגישות העירוני  

מחקר זה הוכן עבור השותפות של קרן אריסון וקרן רודרמן במסגרת מיזם מדד הנגישות העירוני.
 
תמצית המחקר מתוך אתר המיזם :
 
במחקר זה השתתפו 3,029 משתתפים מהאוכלוסייה הבוגרת בעשרים ערים נבחרות בישראל: תל-אביב, ירושלים, חיפה, ראשון לציון, שוהם, נתניה, הרצליה, הוד השרון, כרמיאל, באר-שבע, אשקלון, אשדוד, רמת גן, בני ברק, נצרת, רחובות, חולון, פתח-תקווה, חדרה, טבריה כמו כן השתתפו לראשונה 480 בני נוער בגילאים 18-15 מרחבי הארץ.
 
המחקר מציג ממצאים, הן ברמה הארצית והן ברמה העירונית, לגבי עמדות הציבור בישראל כלפי אנשים עם מוגבלות במגוון מדדים פסיכולוגיים: תפיסות, רגשות, כוונות התנהגות ועמדות הציבור לגבי תפקוד הרשות המקומית ביחס לאנשים עם מוגבלות
 
הממצאים מראים מגמה כללית של שיפור קטן אך עקבי בעמדות, ברגשות ובהתנהגות הציבור כלפי אנשים עם מוגבלות. בנוסף, בהשוואה לשנים הקודמות, נמצאו שיפור במדד הנגישות המשוקלל בערים השונות בישראל. כמו כן, על רקע הבחירות המקומיות שהתקיימו בשנת 2018, נמצא כי מרבית התושבים מעוניינים שהמועמדים לרשות המקומית יעסקו בקידום מעמדם של אנשים עם מוגבלות. לבסוף, תוצאות המחקר מגלות כי עמדות בני הנוער כלפי אנשים עם מוגבלות פחות מכילות וסובלניות, וכי בני הנוער גבוהים מהאוכלוסייה הבוגרת בהתנהגות מדירה ופוגענית כלפי אנשים עם מוגבלות.
 
למחקר המלא לשנת 2018 
 
 
 
למחקר המלא לשנת 2016

לפריט המלא
קרא | הורד


התאמת תהליך יצירת סמלים ציבוריים ובדיקת מובנותם לאנשים עם מוגבלות שכלית ISO 22727: 2007 ,ISO 9186-1:2014 על פי תקני איזו   מנחות : ד"ר גילה פריבור, ד"ר שירה ילון-חיימוביץ  

עבודת תזה שנערכה במסגרת לימודי תואר שני במחלקה ללימודי מידע באונ' בר אילן.

 

מטרת המחקר היתה לבחון האם סמלים אשר נוצרו על פי התקן הבינלאומי ליצירת סמלים ציבורייםISO 22727: 2007) ) נגישים ומובנים גם לאוכלוסיית אנשים עם מוגבלות שכלית בהשוואה לאנשים ללא מוגבלות שכלית. בדיקת המובנות נעשתה על פי תקן בינלאומי למבחן מובנות סמלים ציבוריים ( (ISO 9186-1:2014 אשר עבר הנגשה ופישוט לשוני עבור אנשים עם מוגבלות שכלית.
כלי המחקר ששימש לבדיקת נגישות הסמלים במחקר הנוכחי:
Graphical symbols — Test methods תקן - ISO 9186 הינו כלי המהווה מדד לבדיקת נגישות של סמלים שנוצרו על פי התקן הבינלאומי ליצירת סמלים ציבוריים (22272:2007 (ISO
אוכלוסיית המחקר כללה שתי קבוצות : קבוצת נחקרים ללא מוגבלות שכלית (
N=60) קבוצת נחקרים עם מוגבלות שכלית (N=60).


עיקרי הממצאים מעידים כי בקרב אוכלוסייה של אנשים עם מוגבלות שכלית , מתוך 15 סמלים, 2 סמלים בלבד הגיעו לרמת המייצגת מובנות כהגדרתה עפ"י התקן  : "גן שעשועים" ו - ו"היכל תרבות". לעומת זאת, בקרב האוכלוסייה ללא מוגבלות שכלית, מתוך 15 סמלים 13 סמלים הגיעו לרמת המובנות המוגדרת עפ"י התקן.


הממצאים מעידים על כך סמלים שנמצאו כמובנים לאוכלוסיה הכללית לא בהכרח מובנים לאנשים עם מוגבלות שכלית ולכן המסקנה היא כי יש לערוך התבוננות, חשיבה מחודשת וכן התאמות שונות הן בתקן הבינלאומי ליצירת סמלים ציבוריים

ISO 22727: 2007)) והן בתקן הבינלאומי לבחינת מובנות סמלים ציבוריים ISO 1986-1,2014 ) ) על מנת שגם אנשים עם מוגבלות שכלית יוכלו למצות את זכותם להנגשת מידע במרחבים ציבוריים בצורה המיטבית.


ההמלצות העיקריות העולות מן המחקר הן כי יש לשתף אנשים עם מוגבלות שכלית על ידי יוצר הסמל בשלב העלאת רעיונות ואסוציאציות לעיצובו, יש לבחון מחדש את הדרך המיטבית להציג גרפית/חזותית מסר של איסור, מומלץ להרחיב את ההנחיות לבדיקת המובנות בקרב קבוצת האנשים עם מוגבלות כך שתכלול גם אנשים עם מוגבלות שכלית התפתחותית, בעת בדיקת המובנות ליצור מילון מושגים ולהציג את הסמל בהקשר מוחשי ומומלץ לבחון את האפשרות כי דירוג התשובות על ידי שופטים יעשה על ידי כאלה המכירים את מאפייני אוכלוסיית האנשים עם מוגבלות שכלית.

 מחקר זה הינו  יוזמה משותפת של המכון הישראלי להנגשה קוגנטיבית וקרן שלם שמטרתו בניית מאגר סמלים נגישים לאנשים עם מוגבלות שכלית התפתחותית.

המחקר ממומן על ידי שלושת השותפים : קרן שלם, אגף הקרנות של ביטוח לאומי והמכון הישראלי להנגשה קוגנטיבית.

 

 

 

לפריט המלא
קרא | הורד


התאמת מערכת ניווט קולי בבנין המועצה המקומית בשוהם לאנשים עם מוגבלות קוגניטיבית   מנחה : ד"ר מיכל טנא-רינדה  

עבודת גמר במסגרת קורס מורשי נגישות שירות.

נגישות לקהילה ולפעילויות בה, היא בעלת חשיבות רבה לכל החברים בה, כולל אנשים עם מוגבלות. מאחר והשירותים הקיימים בקהילה, מיועדים לאוכלוסיה מגוונת, יש חשיבות רבה לעיצובם בצורה מכילה ונגישה.
אנשים עם מוגבלות קוגניטיבית, מוגבלים בעצמאותם ותלויים בתמיכת הסביבה, בהיבטים רבים בחיי היום יום. אחד מהחסמים אשר מגביל את יכולת ניידותם, עצמאותם והשתלבותם בקהילה, הוא קושי בהתמצאות וניווט במרחב. נוסף לכך, הם מתקשים בייזום פניה לקבלת עזרה, וכן בהבנת הוראות והנחיות. דבר המעצים את תחושת חוסר האונים שלהם ואת מידת הימנעותם ממצבים הכרוכים בניווט והתמצאות.
לפיכך, יש לשער כי מערכת ניווט מותאמת לצרכיהם, תוכל לאפשר להם יכולת ניווט עצמאית ותלות מינימלית בקבלת עזרה חיצונית. ההנחה היא שהשימוש במערכת כזו יפחית את תחושת הבלבול והתסכול, הנגרמים כתוצאה מניווט לא יעיל. יעצים את תחושת המסוגלות שלהם וישפר את רווחתם הנפשית. אמצעי שכזה יאפשר להם שימוש והנאה מהשירות הציבורי, בהתאם לרוח החוק.
בעבודה זו, שנערכה כפרויקט גמר בקורס נגישות השירות, נבדקה התאמת מערכת ניווט קולי, המיועדת במקור לאנשים עם מוגבלות ראיה, ואשר תותקן במבנה מועצה מקומית שוהם, עבור אנשים עם מוגבלות קוגניטיבית. מבנה המועצה הינו חלק ממתחם, המוקם בימים אלה ביישוב שוהם, ונקרא בשם מודל עיר נגישה, שמטרתו לשמש מרכז ידע והדרכה ארצי בנושא התאמות נגישות.

 

 

 

 

לפריט המלא
קרא | הורד


מסעות מתגלגלים - בלוג על טיולים ומסעות נגישים לכיסאות גלגלים    

מסעות מתגלגלים הוא בלוג על טיולים ומסעות נגישים לכיסאות גלגלים. הפרויקט הוא פרי יצירה משפחתית משותפת שנולדה מתוך עשרות החוויות  בטיולים סובבי הארץ והעולם.
 
לכניסה לבלוג

 



שמישות ממשק רשת חברתית המיועדת לאנשים עם מוגבלות שכלית התפתחותית   מק"ט 635 | מנחים: ד"ר טל לבל ופרופ' תמר וייס  

 עבודת גמר זו לתואר שני (תזה) נערכה בסיוע מלגה מקרן שלם.
מטרת המחקר הנוכחי הינה לבדוק את השמישות של 'נט. חבר', ממשק רשת חברתית שפותח עבור אנשים עם מוגבלות שכלית באמצעות תיעוד השימוש בו ובחינת תגובות המשתמשים. במחקר השתתפו שלוש קבוצות בנות 12 משתתפים כל אחת: אנשים עם מש"ה (חניכים במעון יום המתגוררים בדירות בקהילה), שותפי תקשורת (רובם בני משפחה שאינם מתגוררים עם החניכים), ומטפלים שליוו את החניכים בעת השימוש בממשק. תקופת השימוש ב- 'נט. חבר' נמשכה שמונה שבועות, במהלכה ביצעו החניכים ושותפי התקשורת פעילויות משותפות תוך שימוש בממשק. בסיום התקופה, נבדקו היבטים סובייקטיביים של השימוש ב- 'נט. חבר' דוגמת עניין והנאה, חוויה רגשית ותפיסת כשירות לצד היבטים תפעוליים, דוגמת צורך בתמיכה טכנית וקלות השימוש. הנתונים נאספו באמצעות שאלונים וראיונות אישיים שאפשרו הבנה מעמיקה יותר של תפיסות המשתמשים כלפי הממשק וחוויית השימוש בו.
הממצאים מצביעים על שביעות רצון יחסית מהממשק ומאפייניו בקרב החניכים, על אף תפיסת כשירות ועצמאות מוגבלת. שותפי התקשורת הביעו קורת רוח לנוכח הימצאות ערוץ תקשורת נוסף עם החניכים, חרף קשיים שנחוו במהלך השימוש. סוגיות נוספות שעלו קשורות בליווי החניכים, נגישות הממשק ועצם נחיצותו לאוכלוסיות עם מש"ה. ממצאים אלו עשויים לסייע בהנגשת רשתות חברתיות לאנשים עם מש"ה ולשפוך אור על תהליכים של ייצוג וסנגור עצמי באוכלוסייה זו.

 

 

לפריט המלא
קרא | הורד
לתקציר
קרא | הורד
להמלצות למחקרי המשך
קרא | הורד


שמרו את התאריך ליום עיון : שירות מתחיל בנגישות - הנגשת חדר המיון לאנשים עם מוגבלות שכלית התפתחותית   שיערך ביום שלישי, כ"ו באדר, תשע"ח, 13/02/18 באולם פנמה, ביה"ח הדסה עין כרם, ירושלים