A PHP Error was encountered

Severity: Notice

Message: Undefined variable: top_slider_image_num

Filename: views/top_slider_view.php

Line Number: 4

A PHP Error was encountered

Severity: Notice

Message: Undefined variable: top_slider_image_num

Filename: views/top_slider_view.php

Line Number: 4

A PHP Error was encountered

Severity: Notice

Message: Undefined variable: top_slider_image_num

Filename: views/top_slider_view.php

Line Number: 4

A PHP Error was encountered

Severity: Notice

Message: Undefined variable: top_slider_image_num

Filename: views/top_slider_view.php

Line Number: 4

A PHP Error was encountered

Severity: Notice

Message: Undefined variable: top_slider_image_num

Filename: views/top_slider_view.php

Line Number: 4

A PHP Error was encountered

Severity: Notice

Message: Undefined variable: top_slider_image_num

Filename: views/top_slider_view.php

Line Number: 4

A PHP Error was encountered

Severity: Notice

Message: Undefined variable: top_slider_image_num

Filename: views/top_slider_view.php

Line Number: 4

A PHP Error was encountered

Severity: Notice

Message: Undefined variable: top_slider_image_num

Filename: views/top_slider_view.php

Line Number: 4

A PHP Error was encountered

Severity: Notice

Message: Undefined variable: top_slider_image_num

Filename: views/top_slider_view.php

Line Number: 4

A PHP Error was encountered

Severity: Notice

Message: Undefined variable: top_slider_image_num

Filename: views/top_slider_view.php

Line Number: 4

מדד ההכללה ה- 6 של אקים לשנת 2020 של אנשים עם מוגבלות שכלית בחברה הישראלית   מחברים נוספים : קרן דרור, עירית גזית, נועה בן-שאול  

בשנת 2013 יזמה אקים ישראל, את מדד ההכללה של אנשים עם מוגבלות שכלית במטרה לבחון את מידת הכללתם של האנשים בחברה הישראלית. השנה, נוכח מגפת הקורונה שפרצה בעולם כולו ובארץ, ביקשנו להתמקד באמצעות מדד זה בהשפעות המגיפה על אנשים עם מוגבלות שכלית מנקודת מבטם, ומנקודת המבט של בני שפחותיהם ושל אנשי הצוות התומכים בהם בדיור. לצורך שמיעת קולם של אנשים עם מוגבלות שכלית ערכנו 9 קבוצות מיקוד שבהן השתתפו 58 אנשים בוגרים עם מוגבלות שכלית, 16 מתגוררים בבית המשפחה ו-42 בדיור תומך של אקים בקהילה. קבוצות המיקוד התקיימו בערים פרדיס, תל אביב, בת ים, רחובות, אשקלון, ואשדוד. בנוסף, הופץ סקר מקוון לבני משפחה והצוות התומך באנשים במערך הדיור. יש לזכור, כי המשפחות נדרשו להתמודד עם מציאות לא פשוטה. משפחות שגרות עם בן המשפחה עם המוגבלות נאלצו להתמודד עם מצב בו מסגרות החינוך, התעסוקה והפנאי של בן המשפחה היו סגורות תקופה ארוכה, והם היו צריכים לספק לו תמיכה 24/7.

ממצאי המדד מלמדים כי עם פרוץ משבר מגפת הקורונה, התמיכה באנשים עם מוגבלות שכלית התאפיינה על ידי כולנו בגישה
סמכותית תוך הטלת מגבלות חמורות ופגיעה בחירויות הפרט אפילו יותר מהפגיעה שחווה הציבור הרחב. בפרוץ המגיפה ידענו מעט מאוד אודות הנגיף ובהתאם לכך אנשים עם מוגבלויות שויכו כולם באופן גורף ואחיד ל"קבוצת סיכון גבוה", אשר יש להגן עליהם מפני הנגיף, מבלי להתייחס למאפיינים של גיל, מאפיינים רפואיים אישיים וכו. בתחילה טרם נודעו מאפייני הסיכון הגבוה הספציפיים (כדוגמת 30 BMI ומעלה, לחץ דם גבוה, מערכת חיסונית מוחלשת, סכרת, אסטמה). מסגרות הדיור התומך נסגרו בפני ביקורים (של בני משפחה, אפוטרופוסים, גורמי פיקוח וכו'), וכן נאסרה יציאתם של האנשים לביקורים ולחופשות בבית המשפחה. במהלך הסגר השני היחס והגישה כלפי האנשים עם מוגבלות השתנו לחלוטין. ההבנה כי בריאותם הנפשית הינה קריטית והשפעת הקשרים האישיים האנושים על בריאות זו חלחלה לעומק. אנשים שגרו במסגרות דיור יכלו לצאת לבקר את משפחותיהם בחגי תשרי ללא התניה ליציאה למשך שבועיים, מסגרות התעסוקה והפנאי כולן היו פתוחות.

קרדיטים נוספים : משרד הרווחה והשירותים החברתיים, מנהל המוגבלויות, דגנית הירש, רחיב דיאב, עינת קורן, מיכל דיין ומורן יונה וכל האנשים, הצוותים ובני המשפחה.

מילות מפתח : מוגבלות שכלית, קורונה, מגבלות, קושי, מוגנות, חירות


להורדת תקציר מנהלים

להורדת המאמר המלא

 

 

 

 



יש לכם שכן עם מוגבלות? אז מה?! תתנהגו רגיל :-)    

צפו בסרטון שמציג בהומור את אופי המפגש בין שכנה לבין השכן החדש שלה שהינו אדם עם מוגבלות.
הסרטון הופק באדיבות אלווין ישראל ע"י "שיווק דפוק".
 
  



גיבורים אמיתיים   שבוע המודעות לאנשים עם צרכים מיוחדים במועצה האיזורית שומרון  

 רוצים לפגוש גיבורים אמיתיים? סרטון מרגש ויצירתי שהופק לרגל שבוע המודעות לאנשים עם צרכים מיוחדים ברחבי השומרון
 
קרן שלם שותפה במימון אירועי שבוע המודעות.
 
 



יש לנו צרכים מיוחדים ואנחנו נהנים לדפוק את המערכת    

כשהבחור הנכה מלידה אומר להולך רגל שחצה באדום "אחי, זה לא שווה את זה". כשהבחור עם כשהבחור עם תסמונת טורט מנצל אותה כדי לקלל את הרס"ר בצבא. וכשחירש קורא שפתיים כדי להבין מה שהוא לא אמור. יש להם צרכים מיוחדים והם יודעים לצחוק על זה - ועל כל שאר העולם!

 

בימוי ותחקיר: עומר צוברי צילום: טובה דורפמן הפקה: עומר צוברי, אנדריאה פופסקו עריכת וידיאו: יעל רייספלד עיצוב פתיח: גלעד בן חיון מיקס סאונד: אווה ספיטקובסקי תרגום משפת סימנים: דנה נריה

 



נתיב נגיש לתעסוקה - מודל הכשרה לשילוב אנשים עם מוגבלות בתעסוקה   מחברים נוספים : בנימין הוזמי  

המאמר מבוסס על תובנות מיישום התוכנית בין השנים 2015-2019
 
השתלבות בעולם העבודה היא גורם מרכזי היוצק משמעות לחייו של הפרט ומניע אותו לעשייה, להגשמה וליצירה. העבודה מהווה מקור לפרנסה, להערכה עצמית ולהערכה מצד הסביבה. כך הדבר גם עבור אנשים עם מוגבלות - השתלבותם בשוק העבודה יוצקת משמעות קיומית לחייהם, תורמת לשיפור מצבם הכלכלי, מצבם הרגשי ומעמדם החברתי.
 
תוכניות ופעולות אשר ממוקדות בהגברת השתלבותם של אנשים עם מוגבלות בשוק העבודה חותרות להשגת מטרות אישיות-חברתיות אלה. עם חקיקת חוק שוויון זכויות לאנשים עם מוגבלויות תשנ"ח-1998 והגברת שיח הזכויות המאפיין את רוח תקופתנו, אנו עדים לקיומם ולצמיחתם של מיזמי תעסוקה חשובים עם ועבור אנשים עם מוגבלות. עם זאת, עדיין קיים פער בין מידת ההשקעה המקצועית והכלכלית בתוכניות אלה לבין היקף השתלבותם של אנשים עם מוגבלות בעולם העבודה בפועל.
 
המודל 'נתיב נגיש לתעסוקה', המוצג במסמך זה, מבוסס על תוכנית ייחודית אשר פותחה בחמש השנים האחרונות במכון טראמפ שבבית איזי שפירא. עיקר התוכנית - הכשרה מקצועית באמצעות מודל עבודה כוללני, האוגד בתוכו היבטים תעסוקתיים, רגשיים ואסטרטגיות המגבירות השתלבות. במסגרת הפעלת המודל התקיים פיילוט, שכלל שלושה קורסים של הכשרה מקצועית - שניים מהם בתחומי המידענות העסקית והשלישי בלימודי 'בק-אופיס' - שיווק דיגיטלי לאנשים עם מוגבלות.
 
המודל מושתת על חמישה עמודי תווך: 1 .הכשרה עיונית מונגשת קוגניטיבית: ההכשרה כוללת תרגול מעשי בתחום הנלמד תוך הנגשה וגיוון תהליכי ההוראה ללומדים. 2 .ביסוס זהות של מסוגלות: פיתוח אישי של הלומד באמצעות סדנאות מותאמות להעצמת המסוגלות האישית ולבניית זהות של מסוגלות תעסוקתית. 3 .הקניית מיומנויות 'רכות' לעולם העבודה: באמצעות מודולה שיוחדה לתחום זה והן באמצעות מפגשי היכרות עם מעסיקים וסימולציות לראיונות עבודה. 4 .תמיכות וליווי אישי: הליווי ניתן על ידי רכזת הקורס וכלל הקניית אסטרטגיות למידה, סיוע בביצוע מטלות וכן ליווי רגשי. 5 .השמה בשוק העבודה: ההשמה בוצעה עם ליווי תחום בזמן.
 
כדי למקסם את השתלבותם של בוגרי התוכנית בשוק העבודה, האחראי על ההשמה היה שותף לקורס מראשיתו לשם היכרות תהליכית ועמוקה יותר עם המשתלמים. לאחר ההשמה, הרכז מלווה את בוגר התוכנית במשך כשנה באופן פוחת והולך עד להשתלבות מלאה במקום עבודה מתאים. 
 
המודל, כאמור, הוא חלק ממערך ההכשרות המקיף שמציע מכון טראמפ בבית איזי שפירא, מתוך כוונה לחולל שינוי חברתי מקדם איכות חיים בגישה מערכתית. המכון מפתח קורסים והשתלמויות בתחומים מגוונים הן עבור הקהילה המקצועית, הן עבור בני משפחה במסגרת בית הספר להורים שהוקם לפני שני עשורים והן עבור אנשים עם מוגבלות. המודל המתואר במסמך זה פותח בהתאמה לאנשים עם מוגבלות וככזה הוא מציע מענה לצרכים וליכולות הלימודיות הייחודיות שלהם. על אף אתגר ההשמה וההיקלטות בעבודה, בתום הקורס בוגרים רבים רכשו מקצוע עדכני ועם סיום ההכשרות התקבלו למקומות עבודה בשוק החופשי והשתלבו בהם בתנאים ובשכר הולם.
 
המאמר הועלה לאתר באדיבות מרכז  משאבי הידע, בית איזי שפירא
 
 
 
להורדת המאמר המלא 



בחינת שילוב תלמידים עם מוגבלות שכלית התפתחותית בישראל: מאפיינים עיקריים ומידת שביעות הרצון של הצוות החינוכי, של התלמידים ושל הוריהם   מק"ט 890-66-2018| מחברים נוספים: גלעדה אבישר  

מחקר זה נעשה בסיוע קרן שלם.
במחקר זה נבחנו תהליכי שילוב של תלמידים עם מוגבלות שכלית התפתחותית בקרב הצוות החינוכי, התלמידים עם מש"ה והוריהם. בנוסף נבחנו היבטים לימודיים, חברתיים והתנהגותיים של התלמידים המשולבים; תפיסת בעלי העניין את הסביבה כתומכת, מעניקה מענה רגשי ומתייחסת לצרכיהם של התלמידים המשולבים ומידת שביעות הרצון שלהם וכן תפיסות התלמידים המשלבים. הנתונים נאספו במגזר היהודי בלבד באמצעות שאלון וראיון אישי.
נמצא שתלמידים עם מש"ה משולבים בכיתות הרגילות בשילוב יחידני מלא או חלקי וכן בשילוב כוללני בבית ספר מכיל וכן נמצאו יותר גורמים שמקדמים יישום שילוב של תלמידים עם מש"ה מאשר גורמים שמעכבים. האפשרות ללמוד בכיתה הרגילה נתפסת כהזדמנות להשתלבות חברתית ובתוך כך התלמידים המשלבים תופסים את התלמיד המשולב כחלק בלתי נפרד מקבוצת השווים לצד ההבנה שיש לעזור לו.

 

לפריט המלא לחץ כאן

לתקציר המחקר לחץ כאן 

 



המודל האקולוגי ככלי לפיתוח קוד התנהגות אתי בקרב מדריכי תעסוקה המלווים עובדים עם מוגבלות שכלית התפתחותית בתעסוקה נתמכת   מחברים נוספים : אורלי שפירא לשצ'ינסקי  

אתגרים רבים, הנובעים מחסמים שמעמיד הממסד ומדעות קדומות הרווחות בציבור, מקשים על השתלבות אנשים עם מוגבלות שכלית התפתחותית בשוק העבודה. מאמר זה מתאר מחקר שנועד לבחון את דרכי ההתמודדות של מדריכי תעסוקה עם דילמות אתיות, שהוצגו להם על פי המודל האקולוגי (שנבנה מתוך הגישה האקולוגית שפיתח ברונפנברנר), כשהמטרה היא לפתח כללי התנהגות וקודים אתיים. במחקר נכללו 48 מדריכי תעסוקה נתמכת שהשתתפו במהלך שנה בתשעה מפגשי סדנה. הליך המחקר התמקד בהדרכה קבוצתית בסיוע סדנאות סימולציה בהשתתפות שחקנים, שלאחריהן התנהל דיון רפלקטיבי על פתרון הדילמה הנידונה. דיונים אלה הובילו את מדריכי התעסוקה לגיבוש כללי התנהגות אתיים. התהליך כולו נותח בשיטה איכותנית, ונמצא שהדילמות וכללי ההתנהגות האתית מצויים בכל שכבות המודל האקולוגי, ושפתרון הדילמות נע על רצף שבין יצירתיות  מחשבתית להצבת גבולות בהתאם לנהלים או לחוקים הקבועים בחוק. תרומת המחקר מתבטאת בפיתוח גישה אקולוגית להתמודדות עם דילמות ובפיתוח מסמך ראשוני של קוד אתי בתעסוקה נתמכת, שיש בו כדי להועיל למדריכי תעסוקה בהתמודדותם עם האתגרים האתיים שמציבה תעסוקה של עובדים עם מוגבלות שכלית התפתחותית בשוק החופשי.
 
 
המחקר נערך במימון קרן שלם.
 
פרסום מאמר זה באתר קרן שלם נעשה בהסכמת הנהלת מערכת כתב העת "ביטחון סוציאלי" ובהסכמת החוקרות.
 
 
 
 



עבודת גמר של סטודנטים בקורס "מיזמים חברתיים עסקיים לשילוב תעסוקתי של אנשים עם מש"ה זכתה במקום השלישי בתחרות בינלאומית שנערכה במרכז בנג'יס ליזמות ולחדשנות באוני' בן גוריון    

הסטודנטים אשר למדו בקורס "מיזמים חברתיים עסקיים לשילוב תעסוקתי של אנשים עם מש"ה" במחלקה לניהול בשיתוף קוביית רוטשילד, אוני' בן גוריון- נחשפו במהלך הסמסטר לעולמם של אנשים עם מוגבלויות, בדגש על מש"ה, ופגשו (באמצעות הזום) מרצים מגוונים.
המחלקה לניהול עודדה אותם להגיש את הרעיונות שלהם למיזמים (עבודות הגמר) לתחרות בינלאומית שנערכה במרכז בנג'יס ליזמות ולחדשנות באוני' בן גוריון, ואשר עסקה באתגרי הקורונה ופתרונות מקיימים.
תחרות זו דרשה מהסטודנטים לחשוב כיצד ניתן להגדיל את האימפקט של המיזם עליו הם עובדים במסגרת הפרויקט, ולהפוך אותו ל-scalable.

הסטודנטים נענו לאתגר, ולגאוות האוניברסיטה וגאוותנו הפרויקט של אחת הקבוצות זכה במקום השלישי בתחרות בה לקחו חלק 104 צוותים, של 215 משתתפים, מ-7 מוסדות אקדמיים מ-19 קורסים בכל העולם!
 
הפרויקט מציע פלטפורמה טכנולוגית שתאפשר לאנשים עם מש"ה לעבוד בליקוט מוצרים בסופר מרקט, תוך שימוש בעקרונות ההנגשה הקוגניטיבית אותה למדו בקורס, באמצעות חיבור שנעשה ע"י קרן שלם למכון להנגשה קוגניטיבית של אגודת עמי, בהרצאתה של אורנית זיו אבידן.
 
צוות הפרויקט -סיון רופא, מור שיש וספיר לביא, סטודנטיות לניהול ומערכות מידע. מנחה ומרצת הקורס גב' גל גוטמן, רכז אקדמי דר' חגי כץ.
 
למצגת הפרוייקט

 



סליחה על השאלה?! ערב חברתי של להקת מעבר לקול    

כחלק מהעשייה החברתית של להקת מעבר לקול יש ערב חברתי כל שמונה מפגשים מוסיקליים שמטרתו להעמיק את ההיכרות בין המשתתפים בפעילות המשולבת. בערב זה אנחנו מקדישים מפגש לחקירת נושא השילוב בחברה דרך משחקי חברה ושאלות הנוגעות בנקודות החיבור בין אנשים עם וללא מוגבלות. בערבים הקודמים דיברנו על יצירת קשר על פי רושם ראשוני, על גבולות ומגבלות והפעם - חברות.

 הפעילות החברתית בערב זה הייתה "סליחה על השאלה" - המשתתפים כתבו שאלות בנושא חברות. לאחר מכן כל שני משתתפים התיישבו מול הקבוצה ומול מצלמה, הגרילו פתק עם שאלה וענו. בגלל הצילום, היה עניין בחדר וריכוז מצד הקהל והשתתפות מלאה. בעזרת הערב גילינו את התפיסות של המשתתפים על נושא החברה והצלחנו ללמוד אחד מן השני על כלים שיכולים לעזור לנו לשפר את איכות הקשרים החברתיים שלנו.
 
 



תיאור קולי בתיאטראות   מחברים נוספים : אסנת בר-חיים ארז, נעמי כץ, פולינה באבאי שרה נהרי, גילי המר, לירית גרובר, נעמי פרזיגר  

עד היום נערכו מעט מאוד מחקרים אמפיריים שמטרתם לתקף את התיאור הקולי. משום כך, אחת ממטרות המחקר הייתה להעמיד למבחן אמפירי את התיאור קולי עצמו. במחקר נבחן גודל השינוי שמחולל התיאור הקולי בקרב עיוורים ולקויי ראייה באיכות החוויה, כפי שהיא באה )Effect size( לידי ביטוי במאפיינים הבאים: ) 1( תפיסת המרחב, ) 2( תפיסת הנרטיב, ו-) 3( תחושת המעורבות שמחולל התיאור הקולי בקרב עיוורים ולקויי (Effect size) בחוויה. בנוסף נבחן במחקר גודל השינוי
ראייה במידת ההנאה מההצגה.
מטרה נוספת הייתה בחינה של איכות המרכיבים השונים של התיאור הקולי – מכשיר השמע, סיור המגע, הקדימון ומאפייני התיאור הקולי, במטרה לספק המלצות ומסקנות יישומיות לשיפור ההתערבות. נוסף על כך, המחקר שם לו למטרה להציג תמונת מצב מהימנה בנוגע לשיקולים, האתגרים והחסמים של השתתפות אנשים עיוורים ולקויי ראייה בקהל הצגות התיאטרון, ולספק המלצות ומסקנות יישומיות בנושא כדי לשפר את התוכנית כך שתהיה יעילה, משמעותית ובת קיימא.

מערך מחקר משולב, כמותי ואיכותי. הממצאים הכמותיים מבוססים על דגימה של 83 משתתפים עם לקות ראייה משמעותית או עיוורון. הגיל הממוצע של המשתתפים היה 54 , ו 39%- מהם היו בני 60 ומעלה. הממצאים האיכותניים מתבססים על 25 ראיונות ו- 2 קבוצות מיקוד.

לתיאור הקולי נמצא אפקט חיובי חזק על איכות החוויה מההצגה. על מנת שהשירות של תיאור קולי בתיאטראות יהפוך למציאות קיימת ויציבה עבור אוכלוסיית העיוורים ולקויי הראייה בישראל, ויאפשר להם חוויה שוויונית בצריכת תרבות ואמנות, נדרשות פעולות המשך ברמות שונות, חקיקה, אחריות מודעות ועוד.